לראשונה אחרי הרבה יותר מדי חגים עבר עלינו שבוע רגיל, סתמי שכזה. בין ראשון לשלישי לא היה איסרו-חג תענית הגרש״ל או צום סוכות ב׳_3א׳. ולקראת הסופ״ש לא הוזמנתי לארוחת צאת חול המועד או לאירוע הכנסת הלולב לבית הכנסת ברחוב סירקין.
אז כדי שנזכור את השבוע חסר הייחודיות שעברנו מצאתי כמה אירועים ומועדים שחבל שעברו לנו מתחת אף, בין אם הוא מורם או מורד.
* ״יום אמא תרזה״
ב-19 לאוקטובר נחגג באלבניה. אגנס ג'ונקסה בויאג'ו היא ללא ספק האלבנית המפורסמת בעולם ונקראת בפי הותיקן ״האם תרזה המבורכת של כלכותה״.
אותה גברת קטנת מימדים וקדושה היתה עדיין – בסוף היום – אדם דתי מאד, כך שמשפט כמו: "הפלה היא הרוע הגדול ביותר, והאויב הגדול ביותר של השלום… אם אמא מסוגלת להרוג את בנה או בתה, מה מונע ממנה להרוג את עצמה או כל אחד אחר מאיתנו? – שום דבר!" קצת מוריד לנו ממנה אבל היא ללא ספק אחת הנשים המוכרות בהיסטוריה מי ששמה את ה״מא״ במאמות ההודיות.
צ׳מפה – המאמא שלי בהודו
* סיום של מלחמה ארוכה מדי
ה-19 לאוקטובר מוקדש לא רק למשכינת השלום הקתולית אלא גם לציון סיום מלחמת מאה השנים, מה שאומר שלנו פה במידל-איסט נשארו רק עוד כמה? 34 שנים? קטן עלינו.
* יום ה״מול״ בעולם הכימיה
יום המוֹל הוא יום חג לא רשמי הנחגג מדי שנה בין כימאים לכבוד המול. תאריך החג הוא 23 באוקטובר בין 6:02 בבוקר לבין 6:02 בערב. עולם הכימיה כמרקחה, מבחנות עם צ׳ייסרים בכל מקום, כימאיות עם חצאיות הוואי רוקדות את ריקוד הפאי והמשוגעים הגדולים באמת משנים את הסדר של טבלת היסודות. כפיים במעבדה. מעוניינים להבין מה זה ״מול״?
הנה.
* 23 באוקטובר – נחתם הסכם וואי
1998. שלוש שנים אחרי שרצחו את רבין בכיכר אבל שכחו להביא תחליף הולם, חתמו הצמד ביבי&יאסר על הסכם וואי. קראתי על זה קצת, אם זה לא היה מבאס זה היה מצחיק. קשה להאמין שעברו 16 שנים מאז, אלפי הרוגים ובעיקר הידיעה שכל הסיפור הזה לא מתקרב אל סופו.
ישיבת ועד הבית תחל מיד (מתוך ויקיפדיה)
* 22 לאוקטובר. יום הולדת לגבי עמרני!
גבריאל מיכאל רפאל עמרני חגג 80 השבוע. התימנים האלה לא מזדקנים… האם ידעתם שגבי היה חבר בלהקת המחול ענבל וזמר הלהקה הישראלית "בצל ירוק"?, ששיחק ב"תעלת בלאומילך" (1969) ו"השוטר אזולאי" (1971), ובהצגות של חנוך לוין "הזונה מאוהיו" ו"אשכבה"? רב מעללים הוא מר עמרני.
סופ״שׁ נעים לכולם.
// איל דרור