אני מנסה לכתוב משהו כבר שבועיים ולא יוצא לי כלום. אמרו לי: "תפתחי דף חדש ותתחילי לקשקש עד שבסוף משהו ייצא". לפוסט הזה אין נושא מעניין. הפוסט הזה עשוי ממחשבות בעיקר, רגעים שאני חושבת עליהם מסתבר, אולי זה בתת מודע שלי.
"תתחילי לכתוב ואל תפסיקי, הרמת את היד? עצרי ותתחילי מההתחלה." מעניין כמה פעמים אני אעשה את הפוסט הזה מחדש. אני שונאת שאין לי רעיונות על מה לכתוב.
אוקי בואו ננסה.
אני יודעת לכתוב, לא יודעת איך זה קרה שהחליטו שאני כותבת טוב בשביל לכתוב פה, אבל נראה לי שסך הכל אני בסדר. משעמם לי, בא לי שמשהו מעניין יקרה.
כבר התקלחתי פעמיים מרוב שעמום, ניקיתי את הבית שוב, לכלכתי את כל הכוסות בבית ושטפתי כלים שוב. נראה לי שהכלבים שלי העלו כמה קילוגרמים רק כי משעמם לי והאכלתי אותם כבר כמה פעמים היום. יש לי שני כלבים, זאת אומרת, עד לפני שבועיים היה לי כלב אחד ועכשיו יש לי שניים. יש לי אהבה מטורפת בחיים שהגיעה עם כלב- כן, נהייתי אמא לשניים- אמרתי את זה כבר, אבל תזרמו איתי.
אולי אני אלך לסנטר? ואז מה? אני אבזבז עוד כסף שאין לי? לא, אני אשאר בבית- עדיף. אני חושבת שאני במינוס מאז הצבא, אבל אני נלחמת בו כמו כל בחורה טיפוסית. בא לי צעיף מנומר או ז'קט מנומר , אני אוהבת מנומר, לדעתי זה מהמם, אני שונאת צבעים.
איך תמיד ברגעים של שעמום טוטאלי, כולם עסוקים.
אפילו מור אישתי שתחייה, גם בעבודה. רגע בואו נדבר עליה, זה מעניין. מור אופיר היא החברה הכי טובה שלי, כאילו זה קרה בטעות אבל זאת טעות מהממת, אותו אופי, אותו שיגעון, אותו יופי רק בגוונים אחרים. אנחנו מדברות כמעט 20 פעם ביום, על כלום אבל מדברות.
אולי אני אתקשר אליה, אעשה לה מצפון ואז היא תתייחס אליי? היא "אוהבת" שאני מציקה לה בפייסבוק. רגע בעצם, אולי אני אשגע אותה ואשים לה שיר ישן ונוראי על הוול??
אני יודעת, אני אשים לה את זה.
היא תבין שאני צריכה תשומת לב. כשחושבים על זה אני בדיוק כמו הכלבים שלי. אוי ויי. אולי אני אקח את הכלבים ואני אלך עד לעבודה שלה ואפתיע אותה? היא תרצח אותי, אולי אני אשלח לה תמונות שעמום? אולי אני אתקשר אליה?
בדרך כלל זה עובד.
טוב ,אני אלך להתקלח, אבל כבר עשיתי את זה בבוקר, מה שוב? אני אעשן עוד סיגריה, שיט נגמרה לי הקופסא ועכשיו זה דורש ממני לקום, טוב, אני אדמיין שעישנתי כבר. טוב אני אראה טלויזיה, אבל אין מה לראות, טוב אז אני אקרא ספר –ממש!
לפעמים אני לא מבינה למה בכלל יש לי ספרים בדירה, זה בשביל שאני אראה חכמה? אני בלונדינית אז יש לי תירוץ גנטי להיות טיפשה.
אני אפילו לא בודקת על כמה מילים אני עומדת, כאילו איך בן אדם יכול לכתוב פוסט ב500 מילים על משהו לא מעניין?! איך אני אראה את הפנים שלי אחרי פוסט כזה משועמם?
טוב ,467 מילים. מספיק.
וואלה, ניסיתי, באמת! אין, אני אבודה.
נראה לי אני ארד לקנות סיגריות, אכין לי קפה ואתחיל מההתחלה.
// נטאלי פינקלשטיין