הנה היא מתקרבת אלי בצעדי ענק עם חיוך זדוני פרוש מאוזן לאוזן: החגים, התקופה השנואה עליי ביותר בשנה. לא חסרות סיבות לתעב את תקופת החגים (ביניהן למשל אלרגיות וסמסטר קיץ) אבל העיקרית שבהן קשורה לעובדה שאני אשכנזייה בעלת משפחה מצומצמת. כאן תדמיינו בבקשה את כל בדיחות האשכנזים בשילוב חגים שעולות לכם לראש – את כולן ניתן ליישם עלי.
בכל שנה מחדש אני מרגישה כמו הכלב הזה בכלבייה, שרואה איך לוקחים את כל החברים שלו לאימוץ ורק הוא נשאר לבד בכלוב. בעוד כולם חוגגים עם משפחות ענק, עם דודות שנואות, עם בני דודים מעצבנים שחזרו בתשובה, זוכים לאיחולים של "בקרוב אצלך" (כושלאמא שלכם!), רק אנחנו, שלושה אנשים שהם אני וההורים שלי, תוהים מחדש מי יאמץ אותנו השנה לחיקו. נשמע קצת עלוב, אבל ככה זה כשהמשפחה שלכם כוללת בערך שלושה אנשים כולל אתכם.
משפחה קטנה ומאושרת
תקופת החגים היא בעיקר תקופה מאוד עצובה בשבילי, תקופה שבה אני עושה המון חשבון נפש וממלאת את הראש בהמון מחשבות על העתיד ועל מה שהייתי רוצה שיהיה אחרת. בכל פעם שתקופת החגים מתקרבת, מתקרב לו גם יום ההולדת שלי – עוד סיבה נפלאה למחשבות על העובדה שכוס אמק פרינס צ'ארמינג, אני כבר מזדקנת פה, תגיע. לא מזמן נתקלתי בכתבה בה מישהי טענה נחרצות שכל בחורה שבוכה שהיא נורא רוצה זוגיות אבל אין לה זוגיות בחייה, פשוט לא רוצה מספיק. אני נוטה שלא להסכים עם הטענה הזאת, אלא אם את מוכנה להתפשר על כל מה שאת מחפשת בבן זוג ובמקרה כזה, היפותטית, את גם יכולה להתחתן עם החתול שלך.
אשמה או לא בעובדה שאני לבד, המחשבות על הזוגיות הנעדרת מחיי חוזרת להטריד אותי בעיקר בתקופת החגים, ככה לפני החורף. כבר כמה שנים שאני מקווה שבשנה הבאה, בתקופת החגים הבאה, כבר אחגוג עם משפחה משלי. ביום שבת שעבר שודר פרק נוסף בתכנית הריאלטי החדשה "הצילו אני לא יודע לבשל". הסו קולד סלבס שמשתתפים במפגן הקולינריה הנוראי, שאפילו אני נראית אהרוני לידו, קיבלו משימה: להכין אורז וקציצות ברוטב. המנצח שיכין את המנה הטובה ביותר (או לפחות את המנה ששאר המשתתפים לא ירוצו להקיא בשירותים) יזכה להאכיל בשיט המנצח שלו את בחיר/ת ליבו.
אחרי מתח ופציעות מהקרב, זכתה במשימה הקומיקאית הדר לוי. בקטע לא ברור בעליל, הדר הצליחה לרגש אותי עד דמעות כשדיברה על בן זוגה ועל ההתרגשות שמציפה אותה בלפגוש אותו אחרי פרידה של כמה ימים האחד מהשניה. בלי להתבייש, בלי להרגיש פגומה או מקולקלת היא התיישבה אל מול אומה שלמה והסבירה שהיא הכירה את בעלה בגיל מאוחר ומה שמרגש אותה בכל יום ויומו, זאת הידיעה שהיא נמצאת בזוגיות שהגיעה מאהבה ולא מתוך פשרה, למרות הגיל המבוגר יחסית בו הכירו.
(מתוך עמוד הפייסבוק Artistic – Photography)
אני לא יודעת להסביר את זה, אבל איכשהו בחורה שטותניקית שלוקחת חלק בתכנית ריאליטי לא משובחת במיוחד הצליחה להכניס קצת תקווה וחיוך למחשבות האפלות של תקופת החגים. כן, אולי צודקת הבחורה הזאת מהכתבה שקראתי. יכול להיות שאני לא עושה מספיק כדי למצוא אהבה, אולי אני קצת שאננה מדיי ומחכה לנס שיפול עליי מהשמיים, אבל למרות הכל, למרות שללבד יש חלק הרבה יותר נרחב כרגע בחיים שלי מהביחד, נשארה בי התקווה שתקופת החגים הבאה תהיה הרבה יותר מאושרת.
// אורלי נמט