עזבתי את הבית בגיל מאוד צעיר. מאז אני עצמאית כלכלית ועוד לא פשטתי את הרגל. זה נס. ובעצם כסף זה מה שמסובב את העולם לא? הצורך הבסיסי של כל אדם במחסה, בגדים, אוכל וביטחון אישי מבטיח שכסף גם יסובב את העולם לעד. ואז יש את הקפיטליזם. הו הקפיטליזם. נוצר על ידי השטן וממשיך להתקיים בעזרתו מאז ועד היום. אחרי שבחנתי את הנושא הזה שוב ושוב בשנים האחרונות אני מגיעה תמיד לאותה המסקנה – אין ברירה אחרת.
הרי הקומוניזם לא עבד בכלל וביסודו היה פגום בגלל העובדה הפשוטה שאנחנו לא כולנו שווים – יש חזקים יותר, חלשים יותר ותמיד נרגיש צורך להתחרות אחד בשני ולקבל את המגיע לנו עבור העבודה שעשינו. אם נשקיע יותר נצפה להרוויח יותר, אז תודה מרקס אבל לא תודה. זה אומר שנתקענו עם מערכת חברתית שמקדשת את מה שאמור להיות בכלל האמצעי וגורמת למירוץ הבלתי פוסק הזה של החיים אחר כסף. ככל שתעבוד יותר, יהיה לך יותר וככה תוכל לקנות יותר. כביכול. בפועל, זה – ככל שתעבוד יותר, ככה תחשוב שיהיה לך יותר כסף, אבל רק תבזבז יותר כסף על דברים מפגרים שאתה לא באמת צריך ובעצם אף פעם לא יהיה לך באמת הרבה כסף.
PRIMARK
הציעו לי ללכת לסדנה חינוך פיננסי בחסות ויזה אירופה במסגרת הכתיבה שלי במה וזה! ברור שהסכמתי. אני תמיד קורעת את התחת במלא עבודות ואף פעם אין לי כסף – זה חייב להיות משהו שאני עושה לא בסדר. בינתיים היה מפגש אחד ולמדתי משהו מאוד חשוב – צריך לתכנן! אבל אני לא אוהבת. אני לא אוהבת לחשוב ולחשב כל צעד ומהלך שלי בחיים. הבעיה היא שהספונטניות של החיים שלי גורמת לי למתח נפשי ונזק כלכלי. החלטתי בעצת המרצה לתעד כל שקל שאני מוציאה. יש לי טבלה, וכל יום אני רושמת את כל ההוצאות שלי. זה מדכא.
בנוסף חילקו לנו טבלה שנכתוב בה את ההוצאות הצפויות לחודש הקרוב ואת ההוצאות בפועל וככה לראות איך בכל פעם מחדש אני גומרת את החודש בלי שקל על התחת. לאלכוהול תרמתי 500 שקל. כבר הגעתי לסכום הזה כמובן, אז הגדלתי ל-700. ששש. מה שכן, התחלתי לחסוך במקומות אחרים. למשל אני לוקחת כל בוקר תרמוס קפה לעבודה, אני ממלאת רב-קו ומנסה כמה שיותר לנסוע באוטובוסים (פחות כיף ממונית שירות בהחלט), מכינה אוכל בבית לעבודה ובכלל מנסה כמה שפחות לבזבז.
אבל אני אוהבת לקנות!
כמובן שעל הקפה בשדרה בשישי בבוקר אני לא אוותר, וגם לא על קנייה אימפולסיבית פעם בחודש באסוס, כי בחורה צריכה משהו חדש לפחות פעם בחודש. דה. אבל אני כן מנסה להיות שקולה, אחרת לעולם לא אוכל להרשות לעצמי את הנסיעה להודו שאני כל כך רוצה לעשות בקרוב או לגור סוף סוף בדירה לבד (הייתי בטוחה שזה יקרה עד גיל 30. טעיתי). ועם כל זה, אני חייבת לומר שטסתי בקיץ הזה פעמיים לאירופה (אמסטרדם מיי לאב), אני גרה בדירה עם סלון (!) במרכז תל אביב (שדרות בן גוריון נו מה) וסך הכל משתדלת כמה שיותר ליהנות מהחיים ולא להיות קמצנית בטיעון של חסכנות. כי זה פשוט לא כיף.
אז מה המסקנה בינתיים? כסף זה סתם אשליה שמוכרים לנו כדי שנמשיך לעבוד ולהניע את הגלגל הענק הזה שנקרא קפיטליזם, נמשיך לשרת את המיעוט העליון כדי לא להגיע לשום דבר כל החיים, נחלום חלומות גדולים שלעולם לא נשיג, נעבוד קשה בשביל שאף פעם לא יהיה לנו באמת כסף, אבל לפחות נהנה על הדרך. חשוב לקנות מידי פעם משהו חדש סתם בשביל להרגיש טוב, ולתכנן זה לא כל כך רע. כל עוד אפשר לשנות את המספרים בריבועים הקטנים של האקסל, הכל אפשרי.
הכי חשוב ליהנות
להורדת טבלה לניהול תקציב לחצו כאן
// נטלי להב