עוד מעט יום כיפור. ביום כיפור כולם מצטערים על כל הדברים הרעים שהם עשו במהלך השנה. לרוב, מצטערים על הדברים שהם יודעים שהיו צריכים לבקש סליחה ולא היה להם אומץ, כי על הדברים שהם לא הצטערו אז, הם גם לא יצטערו היום.
סליחה שהתעלמתי מהקבוצה בוואטסאפ חודש. שלא כתבתי, לא שלחתי, לא שיתפתי. סליחה שיצאתי ממנה בלי שום התראה. אני יודעת שכעסתן, התאכזבתן, נעלבתן. אז סליחה שעשה לי טוב לקום ולעזוב.
סליחה שהעמדתי אותך במצב לא נעים. כן אני מדברת על אותו ערב שישבנו לשתות בירה וחשפתי מה אני מרגישה. אני יודעת שהובכת, שרצית לקבור את עצמך באדמה באותו הרגע, אבל פיזית לא הייתה לך את האפשרות. אז סליחה שהחלטתי שאנחנו צריכים לדבר.
סליחה מאותה מלצרית שלא השארתי לך טיפ. עשרה אחוז זו רק המלצה ובדרך כלל אני מפרגנת, אבל השירות היה גרוע ולא היית נחמדה בכלל. אז סליחה שהייתי לקוחה מעצבנת.
סליחה שניתקתי איתך את הקשר אחרי ארבע שנים של חברות. את היית בת בית אצלי ואני אצלך, טיילנו בארץ ובחו"ל, הכרת את המשפחה שלי ואני את שלך, אבל אפשר להגיד שהפסקנו את הקשר בעיקר כי פשוט הפסקתי להתקשר. אז סליחה שהפסקתי להתקשר.
סליחה שלא התקשרתי לאחל לך 'מזל-טוב' ליומולדת. למרות שבאותה תקופה הקשר שלנו היה על ערש דוואי, יכול להיות שאלי את היית מתקשרת. אז סליחה שלא רציתי להתקשר.
סליחה שמחקתי אותך מהפייסבוק ככה פתאום. קמתי מהמיטה, החלטתי שהגיע הזמן להתקדם הלאה וחזרתי לישון. הדלקתי את המחשב, פתחתי את הפייסבוק, נכנסתי לרשימת החברים ומחקתי אותך.
סליחה שהברזתי ברגע האחרון. אני יודעת שקבענו להיפגש כבר מזמן, אבל הייתי עייפה ואם היינו נפגשות הייתי נרדמת לך מול הפנים. אז סליחה שהתעצלתי.
סליחה שהתקדמתי על חשבונך, השארתי את כל הבלאגן והלכתי. חיכיתי לתפקיד הזה הרבה זמן וברגע שהודיעו לי שהתקבלתי וזה או להיכנס עוד שבוע או לא לקבל את הג'וב, עזבתי שם ועברתי לפה. אז סליחה שהתקבלתי לתפקיד.
סליחה שלקחתי אותך שבעה ק"מ ברגל. הייתי בטוחה שהדרך תהיה קצרה יותר ממגדל אייפל למסעדה שהמליצו לנו. אז סליחה שעשיתי לך מסע כומתה.
סליחה שלקחתי לך את משקפי-השמש האחרונים בחנות שגם את הסתכלת עליהם. ראיתי שגם את שמת עליהן עין אז מיד שלחתי מיד את היד. לצערך הם החמיאו לי אז קניתי אותם בלי לחשוב פעמיים. אז סליחה שהם החמיאו לי.
סליחה שהתנשקנו בסוף הדייט, למרות שכבר ידעתי שלא ניפגש שוב. ההודעות ושיחות הטלפון שאחרי היו נחמדות, אבל זה לא היה זה. אז סליחה שסיימתי את זה בדיוק כשרציתי.
סליחה שגרמתי לזארה להפסיד כסף. ראיתי שהבחורה לפניי בקופה לא מצאה כלום בחנות ושיש לה זיכוי. לי לעומתה, היו יותר מידיי דברים בידיים אז הצעתי לה למכור לי את הזיכוי. סליחה שהתערבתי.
סליחה שכתבתי עליך פוסט בלי לשאול מראש. פרסמתי תצלום מסך מהשיחה שלנו וכתבתי את מה שבאמת חשבתי באותו רגע. אז סליחה שהעזתי ללחוץ על ה"שלח".
אז סליחה על הכל, ובעיקר סליחה מכם על זה שהיה לי את האומץ.
אבל בגלל, או אולי בזכות האומץ הזה, זו מי שאני היום.
//שי רוזנפלד