אהבתי לפניו, אני אוהבת אחריו ולא אהבתי אותו.
בשבילי הוא תמיד יהיה הגבר שבכה כשהוא שמע את "עץ אגוז".
נסיבות חיים לא קלות של שנינו הובילו אותנו להאמין כי נוכל לשנות סדרי עולם וכך נפגשנו. הוא בטח עדיין מאמין בכך. אני כבר לא.
במשך חודש היינו בקשר, או לא באמת קשר אם שואלים אותו. אפשר לומר שהייתי במערכת יחסים עם עצמי והוא שימש כתפאורה.
הייתי בתקופת פרה-איזון, ממש בתחילת הטיפול האחרון ונדמה שעשינו הכל ביחד כדי שזה לא יצליח – שתינו יותר ממה שהקיבה יכולה להכיל, רקדנו כמו שרקדתי רק לידו ובכינו. בכינו יחד. את הבכי הפרטי שלי זה שאין איש מתקרב, בטח שלא נוגע, בכיתי רק לידו.
אגרופים לראש, אגרופים לקירות. מסכנים הקירות. ערבוביה כזו של מין, דמעות ואלימות עצורה בדירה שכורה של ההורים בשעות הצהריים. חשבתי שאני אוהבת אותו, לא ידעתי מה זו אהבה, כבר שכחתי אז איך זה לאהוב. חשבתי שלא אוהב יותר לעולם, כל שכן אהיה נאהבת והתמכרתי לתחושת הכוח שלו , לגבריות המתפרצת, לבלבול הילדותי, לאומץ להכיל, לאומץ לבכות. התמכרתי אליו כי רציתי להתמכר, כי רציתי להשבר, כי רציתי להתפרק רגע לפני שאני נאספת. זה היה מתוק כל כך ונגמר כל כך מר.
Most Beautiful Photos
קשה לומר "נגמר" על משהו שלא התחיל מעולם..ובכל זאת הסוף הגיע קרוב מדי להתחלה והפתיע אותי. בכל הפרידות שהיו לי בעבר הצטערתי על הלבד המתחדש, על הלב הנשבר, על כך ששוב נחלתי כישלון בניסיון לבנות את עתידי כאשת איש. בפעם הזו, בשונה לחלוטין, הצטערתי באמת על אובדן של בן אדם שהאמנתי שתמיד יהיה חלק מחיי. עוד כשהכרתי אותו אמרתי לכל מי שרצה או לא רצה לשמוע שאיתו אהיה בקשר עד יומי האחרון, בין אם במערכת יחסים זוגית ובין אם במערכת יחסים חברית שבין בני אדם. אך כשקשר נגמר, אתם יודעים, זה לא באמת הולך ככה. הבנתי שאיבדתי את האדם היחיד שראה את הנפש שלי.
הוא ראה את הנפש שלי זורחת וראה את הנפש שלי שוקעת, עד כדי כך הוא היה מיוחד. בחודש אחד הוא הספיק לראות מי זו ענבל בכל צורה שקיימת. אני לא יכולה לומר את אותו הדבר על אנשים שמכירים אותי שנים. לולא אנסתי אותו לתוך מערכת היחסים שכל כך רציתי לנהל, לולא אנסתי אותו לתוך חיי כתפאורה לזוגיות שכל כך רציתי הוא בטח היה כאן עד היום. להתייעץ איתו, לקרוא לו שירים, לצחוק איתו. לאהוב אותו בדרך הנכונה שבה אוהבים חבר נפש, כמו שהוא היה צריך להיות.
אני מנצלת את הבלוג שלי להתנצל בפניו. להתנצל בפנייך, בתקווה שאתה קורא את זה.
אני מתנצלת שגרמתי לך לסבול כל כך הרבה מתוך המקום שבו אני סבלתי. אני מתנצלת שהפכתי אותך לנער השעשועים שלי לתקופה. אני מתנצלת גם שנתתי לך ללכת מחיי באופן מוחלט כל כך ולא נלחמתי כדי שתשאר לתמוך בי במערכת היחסים החדשה והטובה שאני נמצאת בה עכשיו. כל כך הייתי רוצה לספר לך על האהבה שלי, על העבודה החדשה שלי, על האיזון היפה שהגעתי אליו. כל כך הייתי רוצה שתדע את כל הדברים האלו ותתגאה בי. מגיע לך, מגיע לי.
Most Beautiful Photos
אני רוצה שתדע שמעולם לא עשית לי שום דבר רע. אתה בן אדם טוב מאד.
אני רוצה שתדע שאהבתי לפנייך ואני אוהבת אחרייך ושלא אהבתי אותך, לא כמו שחשבתי.
ושבשבילי תמיד תהיה הגבר שבכה כשהוא שמע את "עץ אגוז".
//ענבל לוי