רק לא מזמן חגגתי יומולדת 30, זה לא היה כזה משבר, ותכל'ס בראיה לאחור אני די מבסוטה על החיים שלי. אז נספור עד 22.
1. צניחה חופשית. משהו שהבטחתי לעצמי שאעשה עד גיל 30, ובאמת יומיים לפני זה מצאתי את עצמי נזרקת ממטוס. טוב, זאת לא הפעם הראשונה שזרקו אותי, ופה הנפילה לפחות היתה מלאת אדרנלין.
2. לגור במונטריאול. כותרת של שנתיים שמכסה בתוכה כל כך הרבה. מגיע לה פוסט משלה.
3. לברמן. הייתי ברמנית כל כך הרבה שנים, שכשלא הייתי, התחלתי להתגעגע. אפשר להוציא אותי מהבר, אבל אי אפשר להוציא את הברמנית ממני.
4. טיול בהודו. חווית הודו, איך אומרים? "מדהימה". בא לי לחזור שוב אבל זה כל כך רחוק. הדבר היחיד שהזכיר לי את זה, זה סיני. שמזל שהספקתי גם לפני שכבר אי אפשר…
5. להכין סושי. אם יש משהו שלמדתי שאני מבסוטה עליו, זה הדבר הזה.
6. קרחת. זה היה הרבה לפני גיל 30, בכיתה ח', אבל נראה לי שטוב שזה קרה אז, לא רואה את עצמי שם שוב.
7. סנואובורד בצורה רצינית שהוביל לסקייטבורד בצורה רצינית. זה משאיר לי את רוח הנעורים לנסוע על הטיילת בתל אביב ולהרגיש במורדות הר טרמבלאנט.
8. לטוס לבד. יש משהו בשדות תעופה שמאפשר לך אנונימיות מוחלטת, הסתכלות מהצד והרפתקאות שביחד כנראה לא יקרו.
9. הייתי חד קרן. בפורטלנד. שהמוטו שלה זה "keep Portland weird". לרגע אחד, הרגשתי הכי מיוחדת. שאין כמוני בכל העולם. ואולי, אולי אני בכלל יצור מיתולוגי שלא קיים.
10. הלכתי לבלט של "מפצח האגוזים" בחורף, כשהכל שלג מסביב.
11. השתכרות מוגזמת. כזאת שקמים בבוקר ואומרים "אני לא שותה יותר בחיים". מקווה שאחרי גיל 30 אני אצליח להימנע מכאלה.
12. חייתי בסרט. או בכמה סרטים. הייתי במיסת חצות של חג המולד, מסיבות קולג'ים בבתי אחווה, מצעדים של סיינט פטריק'ס דיי ועוד מיני ומינים של סיטואציות שגרמו לי להרגיש דה ז'ה וו, כי ראיתי אותם כבר בסרט. באמריקה, זה לא כמו בסרט – זה פשוט שהסרט הוא כמו באמריקה.
13. נכנסתי למסעדה והזמנתי את כל התפריט. בפורטו ריקו. אמנם מסעדת טפאסים, אבל להגיד למלצר "תביא לי אחד מכל מנה" זה פשוט התגשמות חלום.
14. ביקורים בניו יורק, לאס וגאס, מיאמי, לוס אנג'לס, וושינגטון ועוד מקומות שסימנתי עליהם וי או חרשתי בטירוף. מקומות שמשאירים גם מקום למקומות שעוד לא הייתי בהם.
15. סיימתי תואר ראשון. אני בדרך לשני. עוד לא לבשתי את הגלימה המטופשת הזאת, אבל העובדה שהצלחתי לסיים את הדבר הזה ממש משמחת אותי.
16. שבוע פינוק הכל כלול בקובה. ואוו. אין לי מילים לתאר את האושר הזה. וגם את הפחד הזה כשעיכבו אותי בשדה תעופה ביציאה כי לא הבינו למה יש לי ויזה לארה"ב וגם אישור עבודה בקנדה. קיבלתי לפחות שלוש הצעות נישואין בשעה הזאת.
17. קעקועים. יש לי ארבעה והיד עוד נטויה, בעצם הרגל, כי שם יהיה החמישי שלי. ואולי השישי גם. יש תכנון גם לשביעי. Stay tuned.
18. לגור בתל אביב. לגור בירושלים. לגור בגבעתיים. עברתי הרבה, עכשיו אני בפלורנטין. סוג של הגשמת חלום מאז הסדרה "פלורנטין". ועכשיו, כל מה שבא לי זה כבר בית במושב.
19. להתאהב. להתאכזב. להישאר אופטימית.
20. אודישן לכוכב נולד ועוד הופעות אורח בתוכניות מטופשות, שכנראה אחרי גיל 30 כבר לא תראו אותי בהן. או שכן.
21. מצעד זומבים בטורונטו. ולהיכנס לזה עם כל הלב, המוח והמעיים.
22. עוד לא נגמרה השנה של ה30 שלי. נראה לי נשאיר את הסעיף הזה פתוח בינתיים…
// שירה פריגת