היא מזגזגת בין הנתיבים. סוטה ימינה. סוטה שמאלה. לא מצליחה לשמור על קו ישר. המכוניות דוהרות. מכוניות מתנגשות. תאונה מלפנים. תאונה מאחור.
היא מאטה. צפירות.
שטה לה אל עבר הלא נודע הידוע מראש. צפירות.
עוצרת. נרגעת.
מנסה להשתלב חזרה. משתלבת כמעט. כמעט תאונה.
היא מזגזגת בין מסלולי חייה. קטנה. שבירה. מחפשת כיוון ברור. סוטה ימינה. סוטה שמאלה. היא כמעט מצליחה.
מחפשת מושב בו תוכל לנהוג את עצמה אל עצמה. כבישים חלקים. לנסוע ברור. מחליקה. מחפשת מוצא. מחפשת את הדרך להשתלב מבלי שתקרה תאונה.
Most Beautiful Photos
נמאס לה מאפור. היא רוצה שחור או לבן. דיי לה מתקלות במצבר.
שטה לה אל עבר הלא נודע הידוע מראש. צפירות.
שחקנית? סופרת? עקרת בית? בעיר? ביישוב? לבד? יחד?
שוב לחוד.
לא מספיק מוכשרת. לא מספיק מיוחדת. לא מספיק כדי להיות מספיק. מספיק כדי לנסוע ברור.
טיפות של חמלה נוזלות בין עננים של תקווה. רוצה למרות הכל. לא בזכות.
ספקות. עידוד. תאונות ללא נפגעים. נזק קל לרכוש. רכוש בא. הולך. זמניות. נזק קל לרכוש.
בעליות של ירושלים. בירידות לים המלח. בסיבובים בדרך למשפחה. סחרחורת במטוס. נחיתה רכה.
בשדות שאינם. במרחבים שעוד יהיו. לבד? יחד?
שוב לחוד.
ציור: מורן פאר רביב
מספיק מוכשרת. מספיק מיוחדת. מספיק כדי להיות מספיק. לא צריכה עוד לנסוע ברור. לא מפחדת מהתנגשויות. חזיתית, שרשרת, נרדמה? הנה, היא מיד מתעוררת.
משתחררת ממילים גבוהות. מתרוקנת ממטאפורות שחוקות. מתערסלת בין פשטות לחום. מתפשטת. הפעם זה יהיה בעירום.
זה מהיר וקצר. ישנו ונגמר. גרגר של אבק. רוח חזקה.
זו היא. זו אני. רוקדת לצלילי סוף ההצגה. זו היא. זו אני. חנוקה. מדחיקה. נקייה.
פחות טועה. פחות מפחדת לטעות. כבר לא מסתתרת בין השורות. לא מטשטשת בלבן. לא צובעת באדום. זו היא. זו אני. במכונית כחולה. נוהגת את עצמה אל עצמה.
שחקנית? סופרת? עקרת בית? בעיר? ביישוב? לבד? יחד?
אני שטה לי אל עבר הלא נודע שאינו ידוע מראש.
מתפשטת. הפעם זה יהיה בעירום.
//שקד שפי