מאז ומעולם היה לי ברור שאצלי זה לא עניין של יופי. לא חושבת שיצא לי לסובב ראשים, האקסים שלי לא התאהבו בי במבט ראשון גם לא בשני. בנים לא התחתנו איתי בגן ולא התחילו איתי בתיכון, בצבא הגיעה מערכת היחסים הראשונה שלי ומאז היה לי קצת יותר קל עם גברים.
יכול להיות שבגלל שחסרות בי כל התכונות הנכונות בחרתי להקיף עצמי בחברות מאוד יפות, חכמות ומצחיקות שישלימו את כל מה שאין בי.
יש לי חברות עם עניים כחולות של ים וירוקות מהצבע הכהה בדשא, וזאת המיוחדת בגוונים נקיים של דבש. הן לומדות לתואר או מחזיקות בעבודה קבועה, מדברות בשפה רהוטה, מנומסות ובעלות עתיד מבטיח. זאת עם החבר וזאת הרווקה כי מגיע לה בחור הרבה יותר טוב מהקודם, ללא ספק היא תשיג אחד מוצלח (לא כמוה אבל כמעט).
9gag
אני אוהבת את חברות שלי בעיקר כי הן מקסימות כל אחת בדרכה המיוחדת, ואפילו שאני יודעת שאני לא כמוהן בשום דבר תמיד הרגשתי בחברתן שווה בין שוות (מי אמר אירוניה?!), כייף לי איתן ואני מקווה שלהן איתי.
אני יודעת שההרגשה לא נוצרה בגללן, בכלל אני לא חושבת שהן רואות אותי בצורה הזאת, מה שגורם לכך היא האינטראקציה עם אנשים מסביב, ברור לי שלא כולם היו מתייחסים אלי ככזאת, לא כולם דושבאגס אבל אלו שכן סדקו לי משהו בלב. כי הבחור הזה שביטל את עצם קיומי, חייך אליי בזיוף וגלגל עיניים כשסיפרתי בדיחה לא מוצלחת גרם לי לרצות להראות לו איך שיעורי הקרב מגע שלי משתלמים לאחרונה אבל זה לא היה נותן את אותו אפקט כמו להגיד לו "היי מותק, בסוף הערב אולי יישאר לך מספר טלפון, רוב הסיכויים שלא אבל לי תישאר חברה, אני זאת שהולכת איתה הביתה, אני זאת שתיראה אותה גם אחר כך ואני זאת שאוהבת אותה באמת".
אבל לא אמרתי והוא לא קיבל את הטלפון.
אז כן, אני מחזיקה בתואר החברה המכוערת, לא שבהכרח אני מכוערת אלא פשוט כי אני הכי פחות מכלל החבורה, שלא תטעו אלה לא רגשי נחיתות ואני בהחלט מעריכה את עצמי ומודעת ליתרונות שיש בי, אם הייתי עומדת בפני עצמי לא הייתי כזאת אבל אני עומדת ליד חברות שלי בפאב ובים והן זוהרות באור אחר משלי. לא מפריע לי לתפוס את התקן הזה בחבורה, הרי מעולם לא הייתי אחרת.
מצד אחד זה אולי קצת מוזר, אבל מצד שני בתור בת יחידה כזאת שמקבלת כל מה שאני רוצה, תשומת לב ואהבת חינם אינם מצרך נדיר בשבילי, אני מחזיקה קונטיינרים שלהם בבית ובעיקר מנסה להיפטר מהם באופן לא חוקי. יכול להיות שבגלל זה הנישה הזאת דווקא מתאימה לי.
9gag
אני זוכרת שבהודו הייתה הפעם הראשונה שגברים הביטו בי בצורה אחרת ואמרו לי שאני יפה. בוודאי שהוחמאתי, זה עושה טוב על הנשמה והאגו אבל מה אני אמורה לעשות עם זה?!
אז פשוט הסמקתי את עצמי למוות, חייכתי וחיפשתי את החור באדמה שיבלע אותי, מצאתי מלא חורים אבל אף אחד מהם לא נפער לכבודי, מאכזב משהו.
אז אם תפגשו אותי עם החברות שלי אני לא צריכה שתגידו לי שאני יפה או מצחיקה בדרכי, רק תחייכו אל תהיו מגעילים ותנהגו כג'נטלמנים עם חברות שלי ואם תבחרו שלא, פשוט תמצאו חברה של מכוערת אחרת.
//רחלי קרחי