אני כותבת לך מילים שלעולם כבר לא תקרא. יש כל כך הרבה דברים שלא הספקתי לומר, לא האמנתי שהזמן שנותר היה כל כך קצר.
אני מצטערת כל כך. מצטערת שלא התקשרתי יותר, מצטערת שלא אמרתי יותר כמה אני אוהבת אותך. מצטערת שלא התעקשתי לדבר איתך ממש לקראת הסוף, כשכבר בקושי ענית לטלפונים והיה כמעט בלתי אפשרי להשיג אותך. מצטערת שלא אמרתי מספיק כמה אני מתגעגעת, כמה תמיד אתגעגע.
timorchik@
כשאבא החל להיעלם מול עיניי, הבטחת שאתה תמיד תהיה שם בשבילי. שנינו ידענו שלעולם לא יוכל להיות לו תחליף - לחבר הילדות שלך, לאבא שלי, אבל כשחיבקת אותי זה היה הדבר הכי קרוב לחיבוק אוהב של אב.
בכל פעם שדיברנו שאלת אם מצאתי כבר חתן, וכשהתשובה הייתה שלילית היית אומר "אז בואי לאמריקה, יש לי תור של חתנים שיחטפו אותך… וחוץ מזה, אני מתגעגע…"
בפעם האחרונה שדיברנו הייתי שבורת לב. אתה התאוששת מעוד ניתוח, ושמעתי בקולך, גם דרך שני אוקיינוסים, כמה היית חלש, למרות שהתעקשת להמשיך לצחוק – "עברתי יותר מעשרה ניתוחים ואני עדיין לא בוכה, אז אני לא מוכן לשמוע אותך בוכה, את שומעת אותי?!" אמרת חצי בכעס חצי בבדיחה.
הבטחתי לך להיות חזקה, והזכרתי לך שאתה הבטחת שלא תכנע למחלה הארורה שתקפה כל תא בגופך. הבטחת שיום אחד אתה תאחוז בידי ותלווה אותי לחופה. רגע לפני שניתקנו את השיחה אמרת "תגידי, אני אי פעם לא קיימתי הבטחה?"
כבר לא יהיה מי שילווה אותי לחופה. אבל למרות מה שאמרתי כשדיברנו בפעם האחרונה, הלוואי שאתה יודע, לא משנה איפה אתה נמצא עכשיו, שאני לא באמת כועסת עליך שלא הצלחת לעמוד בהבטחה.
timorchik@
ואם הייתה לי עוד הזדמנות אחת בודדה, הייתי אומרת לך תודה. תודה שלפני שמונה שנים הכנסת אותי לבית שלך, ומאז התנהגת אליי כאילו הייתי בתך השנייה, ולמרות כל הבעיות והשטויות שעשיתי, המשכת לאהוב אותי ללא כל תנאי או הגבלה.
תודה שחילצת אותי בלילה שנאבדתי עם האוטו בעיר לא מוכרת, בארץ זרה.
תודה שכשהתקשרתי אליך לפני כמה חודשים כשהרופאים אמרו שצריך להתחיל להיפרד מאבא, עלית על מטוס בשנייה שסיימת עוד סבב טיפולים. למרות שהיית חלש, והרבה סיכונים היו כרוכים בטיסה של עשר שעות, לא נתת לפחד או לכאב לעצור בעדך. תודה שהגעת לומר לו שלום בפעם האחרונה. תודה שנתת לנו את ההזדמנות להיפרד ממך.
תודה שלימדת אותי שאופטימיות זו התרופה הכי טובה. תודה שהתעקשת לצחוק גם כשהמחלה התפשטה, והמלחמה נגדה הייתה כל כך קשה וידעת שאתה כבר בדרך המהירה להתשה מולה.
תודה שהזכרת לי שיש עוד נשמות טובות בעולם. היום נלקחה מהעולם הזה עוד נשמה טהורה שכזו, ואני כל כך מקווה למצוא את הכוחות להאמין שהיא לא הייתה האחרונה.
ואם יש אלוהים, בטוח כבר פגשת אותו שם למעלה. אז אם תוכל לעשות בשבילי רק עוד דבר אחרון – תשאל אותו למה האנשים הכי טובים הם אלה שהוא בוחר להעביר דרך תלאות ועינויים? ולמה לעזאזל החיים האלה כל כך לא הוגנים?
liatorian@
- – - – - -
דורון, היית בשבילי אבא שני, הזכרת לי מה זו תחושה של בית, משפחה. זכיתי ללמוד ממך מה זו חברות אמיתית ונדירה, שחזקה יותר מכל קשר דם. כבר יממה שלמה שאני שומעת את הצחוק שלך מתגלגל בלי סוף, כאילו שוב סיפרת איזו בדיחה. ואין לי מושג איך יראה העולם מחר בבוקר, כשאראה אותך נעלם מתחת לאדמה, עולם לא הגיוני, עולם בלעדייך.
// הדס מדברי