אתה חושב שמתישהו אתה תצליח לאהוב אותי שוב? היא שאלה.
זה לא שאני לא אוהב אותך, אני פשוט לא מסוגל לחיות יחד איתך.
היא נכנסה לאוטו שלה, אותו אוטו שבו העברנו כל כך הרבה רגעים של בכי צחוק וכעס. רגעים בהם נסענו קילומטרים, בהם שתקנו, שרנו, צחקנו מכל דבר קטן, היינו כמו זוג כפפות בחורף חם. רק שעכשיו היא נוסעת עם רכב הזכרונות שלנו אולי לתמיד.
היא עוצרת ברמזור, אולי מאתיים מטר ממני ואני רוצה לדפוק לשם ריצה בשיא הגשם ולומר לה כמה אני מטומטם, שתחכה, אל תסעי אני מת לצעוק לה! או לפחות לומר לה שרגע בואי ניסע אני ואת שוב למדבר, רחוקים מרעש, קרובים ללב לעוד יומיים של אהבה גדולה לפני שדלתות החיים נסגרות עלינו. אך הרמזור התחלף לירוק, ואיתו החיים שלי, שעוברים למסלול שונה עכשיו.
נכנסתי לאוטו שלי, רכב הלבד, כל כך הרבה רגעים עצובים היו לי איתו. תמיד נסענו ברכב שלה לטיולים, בשלי נסעתי אני, שחזרתי עצוב ובודד מפאבים, בתקופה בלעדיה, הייתי שם לי את השיר השבועי שלי, מדליק סיגריה וחושב מחשבות על יחד, על מישהי, על יום כזה שיבוא בו אהיה מאוהב.
אני שומע דפיקות על החלון, המבט שלי פונה שמאלה בחוסר חשק ואני רואה בחור צעיר, ששואל אותי אם ההיא שהלכה מפה עכשיו חברה שלי? מה זה משנה לך אני שואל והוא עונה "כי אני רוצה לשאול אותך כמה שאלות על זוגיות, יש לי מישהי ו…", עצור עצור ילד, אין לך אח גדול? אבא? חבר? "יש, אבל אתה יודע, קצת לא נעים לי לשאול אותם.."
"דבר אלי", אני משיב בחוסר חשק, "מה אתה רוצה לדעת?"
"חברה שלי רוצה לראות סרט מסוים, ואני לא רוצה ללכת לסרט הזה, מה אני אגיד לה? להתווכח איתה? היא מאיימת להיפרד ממני".
עניתי לו שיזרוק אותה, סגרתי את החלון והתחלתי בנסיעת מחשבות, שלמה ארצי שר ברדיו על בחורה שהוא היה נוסע איתה, והיום היא איננה והוא נהיה לחצי, ואני חושב על זה על כמה אנחנו מוכנים לוותר רק לא להיות חצי, אנחנו נוותר על בגידה, אנחנו נוותר על איומים, אנחנו נוותר על הדעות שלנו, רק להישאר יחד. הפחד הזה שרודף אותנו מלהיות לבד, להיכנס לאוטו ולנסוע לבד, להתכסות לבד, לראות סרט בבית כשרק יד אחת נכנסת לקערת הפופקורן.
אם רק היינו קצת יותר חכמים ונפרדים כשזה מתחיל, לפני שאנחנו כבר מאוהבים עד מעל הראש, שבהתחלה כבר קלטנו שזה לא זה אבל עדיין עצמנו עין אחת ובעין השנייה ראינו אותה מתפשטת, פשוט היה איתה סקס טוב ולך תמצא כל יום סקס כזה עם הבחורות שיש בחוץ, שוב לחפש ושוב לשלוח הודעות בשתיים בלילה? אז אנחנו על אוטומט בקשר גם כשהוא נהיה לשקר. ככל שחלף הזמן ידענו אהבה, רק לא ידענו לזהות שזה כל מה שיש בינינו. ואהבה ללא זוגיות טובה היא כמו פרח ללא מים. ואני מבין שכל הרגעים הטובים שהיו לא שווים את הפרידה הזו שבה הבנו שהיינו בזבוז של זמן. איבדתי את עצמי רק כדי להיאחז בזוגיות הזאת, זוגיות שנהפכה לנטל על האהבה, ולא משנה כמה היא חזקה, אם כשאתה קם בבוקר אתה עצוב ממנה.
הבנתי שאין בזוגיות איתה דרך משותפת, ולפעמים צריך להיות אמיץ מספיק כדי להבין את זה ולהיפרד.
//שגיא אליהו