משאלות

'אם פתאום היה צץ גמד קטן שמגשים משאלות מה היית מבקשת?' האדס שאל אותי ונכנס לתוך הים. לא הספקתי לענות כי הוא כבר מזמן נעלם במים העמוקים וקרברוס על כל שלושת ראשיו שחה אחריו בשחיית כלב מגושמת. 'מה הייתי מבקשת? מה הייתי מבקשת?' הרהרתי עם עצמי, כשלפתע משום מקום צץ גמד קטן שמגשים משאלות. 'היי לאו תראה', פניתי לכלב האהוב שלי בטלפתיה – 'יש כאן גמד!' אבל לאו לא הקשיב, הוא היה עסוק בלשחק 'משיכות באוזניים' עם טופי, חברו הטוב ביותר מגינת הכלבים.

'כן אני גמד', הגמד ענה במירמור, 'את חייבת לציין את זה? אפשר לחשוב שאת גבוהה'.

'סליחה, לא התכוונתי להעליב', אמרתי, 'פשוט אתה..כלומר, אני הופתעתי זה הכל. אתה באמת מגשים משאלות?'

צילום: (visualphotos.com)

'לצערי הרב כן'. הגמד ענה. 'אז מה תבקשי?' הוא שאל בטון של קופאית בסופר, אחת כזאת שמתה כבר שכל הלקוחות יעופו לה מהעיניים והיא תוכל ללכת הביתה לישון.

חשבתי שגמדים צריכים להיות יותר נחמדים, הרהרתי לעצמי בראש. 'היי! שמעתי את זה!' הגמד ענה בעצבנות, 'אני שומע הכל בטלפתיה, את כל התדרים! גם את השיחות הטיפשיות שלך עם הגור שלך.' הוא הוציא סמארטפון מהכיס והמשיך – 'בואי נראה, אולי בכלל אין לך הקצאות למשאלות. יש לי אפליקציה שבודקת בדיוק את זה', הוא לחץ על המסך הקטן וכעבור חצי שניה אמר – 'כמו שחשבתי. התראת שווא. אין לך שום הקצאות. לכי תחזרי לבהות בים ואני אחזור לענייני. את הפרעת לי באמצע פרק של משחקי הכס. אני שונא שמפריעים לי באמצע הסדרה'.

'אבל אני בכלל לא קראתי לך', ניסיתי להתגונן, 'ומה זאת אומרת אין הקצאות? אבל אף פעם לא ביקשתי משאלה שהתגשמה, בטח לא מגמד'.

'זה לא מה שהאפליקציה שלי אומרת', ענה הגמד – 'בואי נראה, סעיף היסטוריה..הנה – בגיל 5 ביקשת מפיית השיניים כלב, בגיל 12 ביקשת מכוכב נופל לטוס לחו"ל ובגיל 16 ביקשת מריס שנפל לך על הלחי חבר. בבקשה, שלוש משאלות הוגשמו, אין הקצאות יותר'.

'אבל לא היה לי כלב בגיל 5, לא טסתי בגיל 12 ולא היה לי חבר בגיל 16!'

'הממ..כן זה נכון, המשאלות לא הוגשמו לך באופן מיידי אך מכיוון שיש טווח של 0 עד 100 שנים להגשמת כל משאלה. אם היה לך חבר, כלב וטסת לחו"ל מאז הגילאים המדוברים המשאלות נרשמות כמוגשמות'.

אז מה זה שווה? חשבתי לעצמי, חבל שלא ביקשתי מיליון דולר ושלא אפגוש גמדים מעולם.

'במקרה של בקשת כספים', הגמד ענה כאילו דיברתי אליו ישירות, 'המשאלות מתמהמהות באופן מיוחד. הבן אדם האחרון שביקש ממני את השטות הזאת קיבל את המשאלה שלו באיחור של עשרים שנה ויחד עם סרטן בכיס המרה. הוא זכה במיליון דולר מכספי ביטוח אובדן כושר עבודה ונפטר יום למחרת'.

איור: ניב נעמני

'במקרה של הגמדים', הגמד המשיך וכבר התחיל לעלות לי על העצבים, 'רגע, אולי אפשר לסדר לך את זה..' הוא הסתכל על אייקון מהבהב בסמארטפון שלו לחץ על משהו ופתאום נעלם.

'את חייבת להפסיק עם הסמים.' האדס אמר. הוא חזר רטוב מהים ואחריו השתרך קרברוס עייף ומעט נוזלי. 'את נראית כאילו הרגע ראית גמד'.

'מה? אתה יודע שאני לא לוקחת כלום. איזה חבר מהגיהנום אתה, למה שלחת לי אותו?'

'מה ביקשת?'

'כלום. אין לי הקצאות. עזוב, החיים שלי מושלמים, לא צריך טובות מגמדים'.

שתקנו כל הדרך חזרה מהים. בפינת שדרות ירושלים ורחוב אילת התפצלנו. ממש איפה שיפו נגמרת ותל אביב מתחילה נפתח שער מיוחד לגיהנום והאדס וקרברוס עברו דרכו. אני המשכתי שמאלה לבקר חברה וגיליתי שיש לה טיל בסלון. נפל מהשמיים, מתנה מעזה.

'תגידי', שאלתי אותה, 'ביקשת משאלה לאחרונה?'

//ניב נעמני

//ניב נעמני