מי היה מאמין שדווקא ג'ון אוליבר, מי שהיה "כתב שטח" בדיילי שואו ואפילו החליף את ג'ון במהלך הקיץ האחרון בזמן שזה צילם סרט, הוא שיסמן את השלב האבולוציוני הבא של הסטאירה האמריקאית. התוכנית החדשה של ג'ון, "שבוע שעבר, הלילה" היא לדיילי שואו, כמו שתוכנית התחקירים "60 דקות" היא לתוכניות החדשות היומיות. אף אחד לא חשב שאפשר לקחת סאטירה חדשותית, להפוך אותה לפורמט שבועי, ולהתמקד בנושא אחד מרכזי כל תוכנית.
"הילדים יאבדו ריכוז" כנראה צעקו שם במסדרונות, אבל HBO האמינה וצדקה. ההצלחה המיידית של ג'ון אוליבר מסמנת שינויים בהרגלי צריכת ההומור האמריקאי. כשמה שבאמת מעניים הם הנושאים שהמפיקים של התוכנית וג'ון בוחרים להתמקד עליהם.
זכויות ההומואים והלסביות באוגנדה (שהעבירה לאחרונה חוק מצמרר נגדם), שחיתות ארגון הכדורגל העולמי פיפ"א, וחופשיות הרשת והסכנה שחברות פרטיות ישתלטו על האינטרנט. אלה נושאים לא פשוטים שדורשים המון מידע מקדים וסבלנות מצד הקהל. נושאים כאלה כן עולים בתוכניות כמו סאטרדיי נייט לייב לדוגמא, אבל לעיתים זה נדמה שהנושאים מהווים תפאורה לפאנץ' ליין. אתה אמור לדעת מה קורה כדי שתוכל לצחוק מהבדיחה. אבל כאן בדיוק ג'ון אוליבר שונה. התוכנית של ג'ון מלמדת, צוחקת איתך, וגם מוציאה אותך בסיום עם משהו חדש ומוזר – ידע.
כדי לגרום לזה לקרות, המפיקים החליטו להתמקד על נושא אחד כל תוכנית, ולהקדיש לו בין 15-20 דקות. רק לשם השוואה, תוכנית התחקירים "60 דקות" מקדישה לכל נושא 10 דקות בממוצע. זה אומר שלמפיקים יש חופש לשלב ידע, הומור, והמון המון תחקיר. התוכנית על אוגנדה כללה מקורות כמו NPR, CNN, אל ג'זירה, ושלושה ארגונים עולמיים. מדובר בתחקיר מעמיק עם מקורות שלא היו מביישים כל ארגון חדשותי. וכאן אנחנו מגיעים לחידוש בסוג ההפקה. ההשקעה בתחקיר כבר היתה קיימת בדיילי שואו וקולברט, אבל הפורמט השבועי מאפשר לצבא הכותבים והתחקירנים של התוכנית להתמקד יותר ולהתפקס יותר. מה שנותן יותר כלים למפיקים ולג'ון ליצור תוכנית שהיא שונה מספיק מהדיילי שואו כדי לבנות לעצמה קהל משלה.
בראיון ל"ווראייטי", אומרת האקדמאית דנל יאנג שהיא רואה את ג'ון אוליבר כ"צעד האבולוציוני המתבקש של הז'אנר." היא מסבירה שג'ון "הולך מעבר לסאטירה המסורתית ונותן לקהל שלו הוראות מדוייקות לאיך בדיוק הם יכולים להשפיע על נושא כלשהוא." זה משהו שג'ון סטוארט וקולברט מכירים היטב, אחרי שהצליחו לארגן ארועים המוניים בוושינגטון, ולהשפיע על חוקים בקונגרס האמריקאי. מתי פעם אחרונה שמעתם על אתר חדשות אמיתיות שהצליח לשנות או ליזום חוק שבאמת עזר לתושבים?
הדור שלנו חווה את איבוד האמון במערכות החדשות הגדול ביותר אי פעם. בתקופה שבה מקורות חדשותיים מעדיפים להתמקד בחדשות "רכות" כמו בידור מצד אחד ורציחות מזעזעות בצד שני, תוכניות הסאטירה תופסות את מקומם וזוכות לאמון הציבורי שכבר מזמן הבין שחדשות אמיתיות הם כבר לא יקבלו בעיתונים היומיים.
קומיקאים שאתם חייבים להכיר
ג'ו מנדה! אני הזכרתי אותו בעבר, אבל הוא שווה איזכור נוסף. הוא אחד מהקולות החזקים בטוויטר. הוא גרם המון צרות לחברות גדולות ופוליטיקאים שניסו להיות "מגניבים" בטוויטר ואפילו הכריז על עצמו כדובר הראשי של חברת מים מוגזים, מבלי שהם ביקשו, וכמובן כשביקשו שהוא יפסיק לדבר בשמם, הוא רק ניצל את זה יותר. הוא הפך להיות הטראבל מייקר הראשי בטוייטר, מה שהופך אותו לכוכב עולה. אה, והוא גם כותב לתוכניות כמו Parks and Rec. הנה קטע מהסטנד אפ המעולה שלו.
//אביתר גור