אבא של גיסתי התקשר להזמין אותי לחגוג ביום שבת יום הולדת לאשתו וכדי להקל עליי לא לחפש מתנה ולשבור את הראש הוא המליץ לי בחום לקנות פסלון קטן של תנשמת לאוסף של תנשמות קטנות. נשמע טוב. בסך הכל צריך לקפוץ לדיזנגוף סנטר ולרכוש תנשמת, או ינשוף. במהלך השבוע לא פיניתי זמן לקניות וקמתי ביום שישי עם משימה בהחלט אפשרית, לכאורה. הגעתי לקניון הידוע והתחלתי להסתובב בנינוחות בקומות השונות של הסנטר.
11:50 – אני מתרשם מכמות האנשים שהגיעה להיכל הקניות הזה ומתחיל לשוטט באופן רנדומלי תוך כדי סריקה של החנויות.
11:55 – אני נכנס לחנות מתנות אבל חוץ מפסלונים של הלו קיטי אני לא מוצא חיות כגון ציפורי לילה.
12:10 – סרקתי את כל הקומה הראשונה של האגף המרכזי בלי למצוא ינשוף. אני נכנס לחנות מתנות נוספת ומזהה מדפים מלאים בבובות. חשבתי לעצמי יאללה, אני סוגר את הפינה עם בובה, אמנם לא פסלון אבל לא פחות נחמד. "סליחה, יש לכם בובה של ינשוף?" המוכרת כנראה לא תדע מה זו תנשמת. לאחר חיפוש קצר היא עונה: "לא, כרגע אין. היה ונגמר", אני עונה בציניות: "טוב, יש לאחרונה ביקוש גדול לינשופים", המוכרת אומרת לי בטבעיות: "האמת שכן".
מתוך דף הפייסבוק: Owl
12:20 – המשימה הקלילה למציאת תנשמת הופכת למשימה מאתגרת. סרקתי את קומת הקרקע ללא ממצאים. עדיין לא מצאתי עופות לילה ואני חוצה את הגשר לאגף השני של הסנטר. תוך שניות אני מוצא עופות אבל מדובר בעופות בדוכני האוכל של יום שישי. בקומת הקרקע אני נכנס לחנות פאזלנד. אם לא פסלון או בובה אני אקנה פאזל של ינשוף. יש להם את כל סוגי הפאזלים, מצויר, תמונה, שני חלקים, אלפיים חלקים, לילדים, למבוגרים, דו מימד, תלת מימד, בני אדם, חיות אבל היום אין ינשופים. מרפי כנראה קנה את הפאזל אתמול.
12:30 – אני משתמש בעזרה טלפונית ומתקשר לאמא. "אני כבר שלושת רבעי שעה מחפש ינשוף ולא מוצא". לאמא יש פתרונות יצירתיים: "לך על סגנון יפני ותכין לה ינשוף אוריגמי". אני דוחה את ההצעה המפתה. "בחנות סוהו בטוח תמצא ינשוף". משום מה בסריקה הביונית שלי פיספסתי את הסוהו. "תודה אמא", בינתיים אני רואה בקסטרו מבצע אטרקטיבי לג'ינסים אבל אני מוכוון מטרה ואין לי זמן לסטות מהמסע לחיפוש ינשוף או תנשמת.
12:35 – אני כבר מכיר כמעט כל פינה בדיזנגוף סנטר. אני יודע איפה אפשר לקנות מקטרת, איפה עושים פירסינג, איפה סוחרים במטבעות עתיקות, איפה קונים בול עם תמונה של מגדל שלום (!) ואיפה יש בגדים למידות גדולות מאוד XXXXXL. אני לא יודע איפה יש ינשופים. אני מביט על דוכן הסלולרי. המוכר ניגש אליי עם חיוך ומציע לי באדיבות מבצע שיבטיח לי מכשירים חדישים במסלול אטרקטיבי לי ולכל הילדים שלי. אני שואל אותו איפה החנות "סוהו". החיוך שלו הופך לפרצוף חמוץ והוא עונה במירמור: "אנחנו לא מודיעין פה!"
12:40 – אני בהפסקה. מנסה להסדיר דופק ולצנן את חום הגוף. אני אוכל ושותה. צובר אנרגיה וריכוז. אני מנסה עזרה טלפונית נוספת ומתקשר לגיסתי. "היי, אני לא מוצא ינשוף". היא מנסה לעזור: "גם ככה יש לה מלא ינשופים. אולי תקנה לה משהו אחר, מתנה מקורית".
מתוך דף הפייסבוק: Screaming Owl
אני מחליט לא לקנות ינשוף ולהביא מתנה אחרת. ברגע האחרון אני בכל זאת נכנס לחנות "סוהו" ומגלה מלא ינשופים: ינשוף שמחזיק מפתחות, ינשוף שמאיר (פנס), ינשוף ששומר על עדשות מגע וינשוף שנצמד למזוודה. כל הינשופים היו משועבדים לתפקיד כלשהו. איפה פעילי זכויות החיות בכל הסיפור הזה? לא מצאתי שם ינשוף חופשי ומאושר אבל יצאתי מדיזנגוף סנטר, חופשי ומאושר.
//יונתן קישקה