"אחי, ראית את המשחק?!"
"כן, בואנה, זיינו אותם!"
אנחנו חיים וחיות בחברה שמגדירה סקס כיחסי כוחות ושליטה, כאקט משפיל שצד אחד מבצע בשני, ולא כפעילות מהנה ומשותפת לאלו שלוקחים בה חלק. כך למשל, ביטוי שגור לתיאור הניצחון 5:1 של נבחרת הולנד על ספרד, הוא "זיינו אותם". לזיין זה לנצח, זה להרגיש שווה על חשבון מישהו/י אחר/ת, לזיין זו תרופה לאגו הפגוע, וזו תרופה שקל לקנות אותה בכסף. בחברה שבה הכל הוא מוצר צריכה, אפשר לקנות לזמן מוגבל אישה שאת הגוף שלה אפשר לזיין.
קל לקנות, ומאוד לא מוסרי.
הפוסט הקודם עסק בכישלון מיסוד הזנות בעולם ובפתרון אלטרנטיבי ומוצלח יותר – איסור צריכת זנות. חלק מהתגובות תהו מדוע בעצם זנות אינה תופעה חברתית לגיטימית. תגובות אחרות טענו שיש פטרונות בדרישה לאסור זנות, כיוון שהיא מנוגדת לרצונן של נשים הנמצאות בזנות.
אתחיל בטענה השנייה, שנשים בזנות בוחרות להימצא בה. בתיווכה של התרבות הפופולרית, קולנוע, טלוויזיה וכו', נדמה לנו שנשים בזנות ובחשפנות הן נשים בוגרות וסקסיות, כאלו שעוסקות בכך מבחירה, מרצון לעשות הרבה כסף או אפילו כי הן אוהבות סקס (ממש… הרי כל תחביב נמאס כשהוא הופך לעבודה). אבל בעולם האמיתי, המושג "נשים" הוא מתעתע מאוד. גיל הכניסה לזנות מגרד מלמטה את גיל ההסכמה בחוק – סביבות גיל 12-14, גם אצל בנות וגם אצל בנים (רבים מהם נערים שגורשו מביתם בגלל נטייה מינית או זהות מינית). קשה עד בלתי אפשרי לדבר על "בחירה" בגילאים כל כך צעירים, שבהם כושר השיפוט של הילד/ה הוא בוסרי עד לא קיים. רוב מוחלט של המידרדרות והמידרדרים לזנות היו קורבנות לפגיעה מינית בגיל צעיר, פעמים רבות לגילוי עריות – פגיעה מהסביבה הקרובה ביותר, זאת שאמורה לשמור ולהגן מפגיעה. שנות הילדות שלנו הן משמעותיות לתפיסה העצמית שלנו, אז אם מגיל צעיר הורגלת לשמש ככלי לסיפוק צרכיו של אב, אח, דוד, סב – למה שלא תמשיכ/י לעשות זאת גם לפרנסתך?
אבל העובדה שברוב המקרים צריכת זנות היא המשך הניצול של אלו שנוצלו, היא אינה הסיבה היחידה להיותה של הזנות תופעה חברתית פסולה, כמו רצח, אונס או גניבה. נדמה לנו שבזנות מדובר בפעולה שגרתית – סקס, אבל בהבדל יחיד – תמורת תשלום. אבל לא, זנות היא לא יחסי מין תמורת תשלום. סקס הוא לא מוצר שעומד בפני עצמו, הוא אינו מתקיים אם אין גוף פיזי שמספק אותו. זנות היא למעשה קנייה ומכירה של שליטה בגוף: שילמתי כדי לקבל את הגוף שלך לפרק זמן מסוים ולספק באמצעותו את צרכיי. בעל המאה הוא בעל הדעה, לכן אני זה שיקבע מה יקרה עם הגוף שלך בפרק הזמן הזה, כך שגם אם לכאורה בחרת בדרך החיים הזאת, הבחירה שלך בתוך האקט היא מינימלית. נניח שאת/ה יושב/ת במסעדה ומבקש/ת מהמלצר סטייק. תצפה/י לקבל את הסטייק שתמורתו שילמת. לא תצפה/י שהמלצר יאמר לך שלא מתאים לו להביא לך את הסטייק, כי זה פוגע ברגשותיו כטבעוני, נכון? אז אותו דבר, רק שבמקום לשלם עבור ארוחה, שילמת עבור שליטה בגוף של מישהי. חסכו מעצמכם את האשליה שמדובר ביחסי מין הדדיים ומהנים.
חוק איסור צריכת זנות הוא הדרך המוסרית להתמודד עם תופעת הזנות: לאסור בחוק זנות פירושו לאסור אונס ולאסור קנייה של נשים, גברים, נערות ונערים. בחברה המקדשת את תרבות הצריכה, חברה שבה הכל סחיר, שבה גוף נשי משמש למכור כל מוצר, איסור של צריכת זנות הוא אמירה ברורה שיש גבול לצריכת עצמנו לדעת, ושהצורך של מישהו בסקס לא יכול לבוא על חשבון גופה של מישהי.
לתמיכה בחוק - http://www.atzum.org/mkpetitionhebrew.html
//אור סרי