לפניי כמה ימים נתקלתי בטקסט מקסים שלא הכרתי, שהשאיר בי רושם רב. אני לא יכולה לקחת עליו קרדיט, ואני גם לא יודעת בדיוק מי כתב אותו כי זהו טקסט שמשתמשים בו בתכנית 12 הצעדים של מכורים/אלכוהליסטים אנונימים, וחיברו אותו מכורים שונים עד שנהפך למנטרה מקובלת ומוכרת בעולם. הטקסט נקרא "רק להיום" ואני חושבת שכולם יכולים להשתמש בכלי הזה ולהפיק ממנו תועלת – לא רק מכורים בשיקום, אלא כל אחד מאיתנו – אני הרגשתי שזה מאוד רלוונטי לחיי אף על פי שאינני סובלת מהתמכרות כלשהי, ובחרתי לשתף אתכם בכמה משפטים מתוכו אליהם התחברתי במיוחד.
* רק להיום אשתדל להיות שמח, מתוך הבנה שהאושר שלי לא תלוי במה אחרים עושים או אומרים או במה שקורה מסביבי. האושר הוא תוצאה של להיות בשלום עם עצמי.
האושר הוא תוצאה של להיות בשלום עם עצמי. 9Rooms
* רק להיום אנסה להסתגל למה שקיים ולא אנסה להתאים הכל לרצונות שלי. אקבל את הסובבים אותי ואת נסיבות חיי כפי שהם.
* רק להיום לא אשווה את עצמי לאחרים. אקבל את עצמי כמיטב יכולתי.
אקבל את עצמי כמיטב יכולתי…
בכל פעם שאני קוראת את הטקסט הזה אני מתחברת לחלק אחר, ומקבלת תובנות חדשות. מה שהתחדד אצלי הפעם, זאת ההבנה שהאושר שלי תלוי רק בי ובאיך שאני מסתכלת על החיים. שאסור לי לתלות את האושר שלי בסביבה או לנסות לשנות אותה, אלא יש לקבל את הדברים כפי שהם ולהשלים איתם. "רק להיום אקבל את הסובבים אותי ואת נסיבות חיי כפי שהם" - זו משימה לא פשוטה עבורי, בעיקר בתקופה האחרונה בה אני חווה אכזבות רבות מהסביבה ובעיקר מכמה אנשים קרובים שפגעו בי. אנשים שציפיתי מהם ליותר – שיבינו אותי יותר, שיאהבו אותי יותר, שיקבלו אותי כמו שאני. זה עדיין כואב, אבל אני מנסה בכל כוחי לקבל את המצב וליישם את "לא אנסה לתקן איש חוץ מעצמי" מתוך הבנה שזה באמת בלתי אפשרי לשנות אנשים.
בתקופה האחרונה אני עובדת מאוד קשה על "לתקן את עצמי", ואני דווקא מרגישה שזה עובד. הייתי רוצה שהסביבה אולי תבחין בכך יותר, אבל כמו שנאמר במשפט הראשון, האושר הוא אכן תוצאה של להיות בשלום עם עצמי ולא צריך להיות תלוי במה אחרים עושים או אומרים. אז אני כרגע באמת נמצאת ב"תהליך שלום" גדול מאוד עם עצמי, אבל כן, לצערי אני עדיין מחכה לתגובות הסביבה ובעיקר מהאנשים הספציפים שאני מחכה שיראו אותי באמת. אף על פי שאסור לתלות בכך את האושר, אני עדיין רוצה את האישור החיצוני ואולי על זה עוד צריך לעבוד.
כשאני חושבת על כך שמכורים עם נסיבות חיים קשות משלי מצליחים לשאוב כוח מהמשפטים בקטע הזה בכל יום מחדש, אני יודעת שאין סיבה שאני לא אצליח לאמץ את המנטרות החיוביות האלה ולאהוב את עצמי ואת חיי יותר.
אני מזמינה אתכם לחפש את הטקסט המלא, לחשוב עליו, ולראות מה אתם יכולים לאמץ אל תוך היום יום שלכם ולהכניס אל תוך חדרי הלב עוד טיפה אור.
*** אני רוצה להקדיש את הפוסט הזה לזכרה של דודה שלי אסתר, שנפטרה בשבוע שעבר לאחר מאבק ממושך ועיקש במחלת הסרטן. אסתר, היית אישה מיוחדת ומעוררת השראה ותהיי בליבי תמיד.
//טל סנדלר