לפני שלוש שנים הייתי לקראת סיום העונה הראשונה שלי כברמנית בבר הקיץ העונתי הגדול ביותר- "הקלרה", החודש היה ספטמבר והנה בטיול בחוץ עם הכלבה שלי הבחנתי ברשרוש הראשון של העלים. אוי לא, הקיץ עומד להיגמר! מבוהלת חייגתי מיד לחברתי הטובה ביותר והכרזתי – "אני בדיכאון חורף, בואי נטוס!". למה? כי אני אוהבת קיץ! קיץ זו העונה שלי! בטח אתם חושבים לעצמכם שטסתי ליהנות מרגעיו האחרונים של החום באיזה אי עם חוף לבן ומים כחולים ירוקים, טעות! טסתי לאמסטרדם. למה? כי שם אפשר לשכוח קצת שהקיץ בארץ עומד להיגמר, חוץ מזה חורף באירופה זה סטייל, בארץ? לא, לא, לא. אי שם ברחובות העיר היפיפייה הזאת, נעמדתי מול התעלות ונשימתי נעתקה, כמה יופי, כמה טוב שזה מרחיק ממני קצת את המחשבה על כך שהסתיו ממשמש ובא.
נולדתי בחורף, בדצמבר, בקור. אימא שלי תמיד אומרת שלקחתי את הזמן ונשארתי בבטן עד הרגע האחרון, נו בטח, כבר בתור עובר ידעתי היטב שקר שם בחוץ ושהחורף הוא ממש לא בשבילי. תמיד רציתי שיום ההולדת שלי יחול בקיץ, לצאת עם איזו מפית קטנה שמכסה רק את מה שצריך ולעשות קמפינג של יומיים עם כל החברים הטובים באיזה חוף, לרחוץ במי הים וליהנות מהשמש המלטפת אך לא ולא, יום ההולדת שלי תמיד יצא באחד הימים הקרים בשנה ולא יותיר לי ברירה אלא לחגוג במקום סגור, עטופה שכבות, גרביונים וגוף חיוור ולבן שידע ימים שזופים יותר. אף פעם לא הבנתי למה אנשים אוהבים את החורף בגלל המלתחה, אנשים אומרים שבבגדי החורף יש המון סטייל ואופציות אבל אני תמיד מרגישה איתם כמו דוב קוטב. מבחינתי כמה שפחות עדיף. אני תמיד מתנחמת בעובדה שאם אעמוד ביום מין הימים מתחת לחופה אני אוכל להחליט מתי זה יהיה, נחשו מה – זה לא יהיה בחורף!!!
העבודה בחודשי הקיץ על חוף הים בטיילת ת"א בבר העמוס ביותר בארצנו הקטנטונת גורמת לי להכיר מקומות חדשים בגוף שלי שיכולים להזיע, השיער נדבק למצח, קרם ההגנה כבר לא עוזר באיזשהו שלב ואני? אני שמחה ומחויכת. מורידה מעליי את הגופייה, עוטה משקפי שמש וכובע וברגע של חוסר תשומת לב אני חוטפת שמפניירה מלאה במים וקרח מאחד הברמנים שמרטיבה אותי מכף רגל ועד ראש. פרצוף זועף מיד מתחלף בחיוך וצחוק של כל הלקוחות שהיו עדים למאורע ואני מתנחמת בעובדה שממילא היה לי חם ובאיזו עוד עבודה הייתי נהנית מהשמש, לבושה בבגד ים ושותה אלכוהול?!
צ'ארם כסף עם זרקונים ופיתוחים אתניים מקולקציית הקיץ של PANDORA
כשהייתי ילדה קטנה הייתי נורא רזה, כמו עלה נידף ברוח. בזיכרוני חקוק מקרה בו אני בחצר במושב, מחזיקה שמשייה גדולה ולפתע רוח חזקה מעיפה אותי באוויר, אמיתי, זה קרה. והרי תסכימו איתי בוודאי שאחד הדברים המעצבנים ביותר זה ללכת על המדרכה בימי החורף הקרים ולפתע מכונית עוברת במהירות ומשפריצה עליכם את כל המים שהצטברו בצדי הכביש, איום ונורא. אז בשבילי, רק קיץ – בתור ילדת מושב שלא היה לה ים במרחק הליכה עברתי לגור בת"א לפני מספר שנים באזור המקסים ביותר מבחינתי, הצפון הישן, יריקה מהים. אורזת בתיק מגבת, בקבוק יין לבן ומסי אחת קטנה, נשכבת בחוף עם אוזניות מהן בוקעת המוסיקה שאני אוהבת, מביטה על המים ונרגעת. כמה טוב שבא הקיץ! וכדי לחגוג את המאורע החלטתי לפנק את עצמי במתנה קיצית במיוחד, נכנסתי לתכשיטי PANDORA והתחדשתי בצמיד מקולקציית הקיץ עם צ'ארם נוצץ במיוחד בגוון טורקיז שגם כשאני לא בים יזכיר לי שהגיע הקיץ!
!Happy summer my friends
//אסתר גרינברג