קוראים לי אפרת אני בת 28, בעלת תואר בחינוך גופני והכשרות שונות ותעודות מטעם וינגייט.
אני מתארת לעצמי שאם תשאלו עלי כיום מישהו שמכיר אותי, התשובה שלו תהיה: "אפרת? אפרת רצה, והרבה".
אני חושבת שריצה מגדירה אותי בשנים האחרונות, לטוב ולרע. כמובן שיש עוד המון רבדים למי שאני, אבל הריצה היא המתנה שהענקתי לעצמי לפני עשר שנים שהפכה מתחביב למקצוע, שהפכה להיות מי שאני.
אני מאמנת כושר אישית ומאמנת ריצה, עשיתי שלושה מרתונים – ברלין, ת"א ופריז ובקיץ 2013 רצתי 160 קילומטרים באלפים השוויצרים.
כשאני חושבת על זה' זה נורא פשוט – הובלתי את עצמי לעסוק במקצוע פיזי ותזזיתי לא סתם, יש לי ADHD – הפרעות קשב וריכוז ביחד עם היפראקטיבות. שנים לא הבנתי כל מיני דברים לגבי עצמי, למשל למה יש לי "קוצים בטוסיק" כל הזמן, או למה אני כזו אימפולסיבית, למה יש דברים שבאים לי בקלות ודברים בסיסיים אחרים שהם מלחמה עבורי.
גיליתי שריצה היא התרופה בשבילי , הרוגע, השלווה.
הייתי לוקחת ריטלין והפכתי להיות זומבי, חיוורת, כל החיות שבי נעלמה למשך שעות כל יום. לא יכולתי להמשיך ככה ואז הבנתי שפשוט לפני כל יום לימודים, מבחן שצריך ללמוד אליו אני אצא לרוץ. וזו הייתה תחילתה של דרך חדשה מכל ריצה חזרתי מפוקסת, עם אנרגיות, עם חיוך והבלאגן הזה בראש…האין סופי הזה, פשוט נעלם.
בשנים האחרונות הסיפוק שלי מהעבודה, הוא להעביר הלאה את האהבה לריצה כי בסוף לא מתאהבים בריצה, מתאהבים במה שהיא מעניקה לנו מעבר להיבטים הפיזיים – הכח, העוצמה והבטחון.
כמובן שלא הכל כזה ורוד וקל כמו שזה נשמע. קודם כל – לרוץ זה קשה. אבל את הפוסט על "איך מתחילים לרוץ את זה" אשמור לפעם אחרת.
הדבר השני הוא – איך ממשיכים להראות טוב גם אחרי, לפני ובזמן ספורט? בינינו, בתור בחורה צעירה חשוב לי להראות טוב כן, גם בזמן הריצה, או כל אימון אחר שאני עושה. אני בטוחה שאתן מבינות אותי.
בתור מאמנת אני נמצאת המון שעות בחוץ, מהשעות המוקדמות של הבוקר עד הלילה, מאמנת בפארק, בחדר הכושר, מתאמנת בעצמי. אין לי שום רצון להיראות ג'יפה למרות שאני עוסקת בספורט עצים. יש לי סיפור אהבה-שנאה עם השיער שלי וכל בוקר מחדש צריכה להתמודד איתו. עם הביגוד הספורטיבי מצאתי פתרון וזה ללכת עם ביגוד של חברת נייקי שלדעתי הוא הכי מחמיא ויפה.
אז יש תמיד ענייני נשים כאלה, איזה טופ לשים, מה ללבוש, מה לעשות עם השיער, סרט לשיער, לא סרט לשיער, אני אזיע, לא אזיע ועוד ועוד ועוד.
לאחרונה גיליתי גם את התחתוניות הספורטיביות של אוולויז שאני שמה כל בוקר ופשוט גורמות לי לתחושה נקייה והיגיינית. למרות שבינינו אנחנו מזיעות בכל הגוף, במיוחד עכשיו שהתחמם מזג האוויר, הן לא זזות, לא נופלות אז אני מאד מרוצה מהן. אני לא מישהי שהולכת ביום יום עם תחתוניות, אבל אחרי שניסיתי אותן יום אחד, התמכרתי, הן פשוט מוצלחות.
אז אני לא חושבת שמראה חיצוני שמתקלקל בגלל הפעילות צריך למנוע ממני או מאיתנו לעשות ספורט, אבל תמיד כיף לקבל טיפים קטנים כאלה שיכולים לשפר לנו את החיים.
חפשו אותי באינסטגרם, ואם גם אתן רוצות להתחיל לרוץ: 052-8666177.
// אפרת כהן