שלושה דברים בחייה של אימא של מסי

אם את צריכה להתפנק עם משהו, איזה עידוד קטן; טיפה מהקסם של Aussie תסגור לך את הפינה. תוך 3 דקות, מסכת הקסם של Aussie, הופכת שיער פגום ותשוש לקסם של רכות וברק. הבלוגריות שלנו מספרות על 3 דברים שהן עושות ביום במשך 3 דקות שהופכות את היום שלהן למהמם. ממש כמו המסיכה של Aussie.

לכל מי שלא מכיר אותי אני אתן הקדמה – אסתר גרינברג, מושבניקית בעבר, עירונית בהווה, למדתי משחק ואיכשהו מצאתי את עצמי מברמנת עדיין בגיל 28. מתחביביי – כתיבה, אכילה, שינה, בעלי חיים עם פרווה (פחות מסתדרת עם בעלי קשקשים וזוחלים למיניהם) וכדורגל (לא לשחק, פשוט לצפות).

בתור בחורה לא "בחורתית" שכזו אני אשתף אתכם שכל עניין הטיפוח, קרמים, לקים ועוד כל מיני דברים שבחורות עושות ואני לא מבינה בהם הוא לא ממש הסגנון שלי. למה? זה לא בגלל שאני לא אוהבת להיראות מטופחת ונשית אלא מהסיבה הפשוטה שההתעסקות הארוכה בזה ממש משעממת אותי. אני אגלה לכם למשל שמעולם, בכל 28 שנותיי לא קניתי בושם! לא להיבהל, אני משפריצה על עצמי בושם מידי יום אבל אף פעם לא התעסקתי בללכת לחנות תמרוקים ולהריח את כל הניחוחות עד שאמצא את האחד המתאים, בגדול הערבוב של כל הריחות האלה עושה לי סחרחורת. את רוב הבשמים שלי קיבלתי במתנה מדודה או אימא שהיו חוזרת מטיול בחו"ל ושולפות מתנה שקנו לי בדיוטי פרי, תשאלו אותי מה השם של הבושם שאני שמה ותראו הבעה מבולבלת על פניי, טיפה מבוישת ומסגירה – אין לי מושג!

מה שמוביל אותי לדבר הראשון שאני עושה מידי יום ולוקח לי 3 דקות – להתארגן! לובשת ג'ינס וגופייה, כפכפים ומסקרה על הריסים והנה אני מוכנה! אני מוכרחה לציין שמלבד ההנאה שלי בהתארגנות המהירה הבנאדם הנוסף שתמיד נהנה מזה הוא בן הזוג שלי…"מאמי את מוכנה?"
"3 דקות!" (סביר להניח שכרגע הוא יעווה את פניו על זה שהוא צריך להכריח אותי לפעמים להיכנס למקלחת אחרי יום עבודה אבל אני נשבעת שאני לא מטונפת, פשוט עייפה).

מה שמביא אותי לדבר נוסף שאני עושה מידי יום בכמעט שש השנים האחרונות – מסי! אז כבר הבנתם שאני בענייני כדורגל, הבנתם לפי השם מסי שאני אוהדת ברצלונה ואני רק אגלה לכם עכשיו שמסי שלי זו בחורה. ממש כמו אימא שלה היא גבר-גבר. עם מסי שלי, הזוגיות הכי ארוכה שהייתה לי בחיי אני נוהגת לנהל שיחות שלמות ומטופשות במיוחד. שיחה ממוצעת תימשך כ-3 דקות ותשמע ככה: 

 אני: "אתה חבר שלי?, אתה רוצה שאני אעשה ממך קציצות? אני אכניס אותך לתוך סיר ואעשה ממך קציצות קטנות ברוטב או אולי סביח".
מסי:
אני: "אתה חבר ממש טוב שלי, חבר נאמן, אני מאוד אוהב אותך".
מסי: (שתיקה, מזיזה את הגבות)
אני: "אולי אני אעשה ממך בכלל חמין".
מסי:
אני: "בוא אליי חבר שלי, תן לי חיבוק".
מסי: (נעמדת על שתי רגליים אחוריות ונותנת לי חיבוק אוהב).

וככה שתינו מתחבקות, היא נותנת לי ליקוק על הפרצוף ובוודאי חושבת לעצמה שיש לה אימא לא שפויה בעליל ומזל שאף אחד אחר לא שומע את זה.

באמת שיש ימים שאין לי רגע נחת, ישנה 3-4 שעות בלילה אחרי עבודה וקמה לעבודה נוספת, מוציאה את הכלבה, דואגת לשים אוכל ומים גם לחתולה ונאנחת למראה הכיור עמוס הכלים שלי וערמת הבגדים שזרוקה בחדר השינה ובכל זאת, בכל השיגעון הזה יש דבר אחד שאני לא מוותרת עליו כדי להחזיר לעצמי מעט אוויר לריאות וזה הדבר השלישי שאני עושה מידי יום – מוסיקה. מתיישבת על הספה עם כוס קפה ושמה לי ברקע שיר מרגיע ואהוב – ארקדי דוכין, נורה ג'ונס, נעימת פסנתר אהובה או כל דבר אחר שבאותו רגע מתחשק לי לשמוע, נושמת את הצלילים כדי שיכנסו היטב לנבכי נשמתי ונרגעת.

אני הייתי אימא של מסי ואלה היו שלושה דברים מחיי. 

//אסתר גרינברג