נגד – שי כהן
קודם כל, חשוב לציין שאני דתל"ש (דתי לשעבר). אני אוכל לא כשר, אני נוסע בשבת ולא שומר פסח יום כיפור, אבל למרות זאת נראה לי חשוב לא לאבד זהות.
נראה לי חשוב שדווקא בצמתים המרכזיים בחיים, כמו חתונה, הולדת בן, בר מצווה – נשמור על משהו שמסמל את היהדות שלנו, את השורשים שלנו. לא חייבים לעשות חופה בסגנון חרדי. יש למשל את ארגון "צהר" שמציע הדרכה לחתונה בלי כל ההקפדות וההגזמות האורתודוקסיות.
ממילא זה עניין של 10-15 דקות, לאחר החופה אנחנו נעשה מה שנרצה, נשמע מה שנרצה, נרקוד מעורב, נעשה סקס עם אחת האורחות, נאכל סושי לא כשר ונקפיץ טקילות עם תולעת למטה (כן בטח), אז באמת חבל על ההתעקשות.
כמו שיש לא מעט אתיאיסטיות שמדליקות נרות שבת בערב יום שישי, זה עובד על אותו עיקרון.
בנוסף, שמתי לב שגם במשפחות אתאיסטיות לגמרי, ההורים לוחצים לכיוון של חתונה רבנית, מאותה הסיבה שהזכרתי קודם.
יש מי שיחשוב שבעצם העובדה שהוא נותן לרב להכריז עליו כנשוי, הוא בעצם מקבל את אישורו.
אני לא רואה את זה ככה; אני לא צריך אישור לזוגיות שלי, גם לא של ההורים שלי.
אצלי ואצל רבים זה ממש לא בא מהמקום הזה. זאת פשוט טקסיות שמתאימה לרגעים מסוימים.
מצד שני, עם המשיכה המטורפת שלי לבריטיות וצרפתיות, רוב הסיכויים שאתאהב בלא יהודיה.
האהבה הגדולה שלי לבריטיות עם המבטא הכל כך סקסי הזה, כמו גם המנטאליות שלהן, שכל כך עושה לי את זה ואני ממש לא הולך להעביר אותה את הייסורים והביורוקרטיה שעוברים כאן ברבנות כדי לגייר אותה. זה יהיה האקספשן. זה יהיה המקרה היחיד שבו אתמוך בחתונה אזרחית.
בעד – ליאור מור
באופן עקרוני, אני לא מחסידי מוסד הנישואין. אולי זה ישמע קצת הזוי, אבל אין בי צורך שמישהו יעניק חותמת כשרות למערכת היחסים שלי עם בחיר ליבי, ולא משנה אם זה רב, עורך דין או יו הפנר מחופש לרקדנית קאן-קאן.
עם זאת, יש אנשים שמיסוד מערכת היחסים הוא לתפיסתם דבר חשוב ומשמעותי. זכותם. וממש כשם שזכותו של כל אדם להחזיק באיזו דיעה שיחפוץ, אני סבורה שזכותו של כל זוג לממש את אהבתו באמצעות ברית הנישואין. אני מאמינה כי זוהי זכות בסיסית.
לצערי, ישנם זוגות שעבורם זכות זו הפכה לפריבילגיה שאינה ניתנת להשגה, וזאת משום שהשלטון הישראלי כפוף לאנשי דת משל חיינו באיראן. כל דיון ציבורי בדבר נישואין אזרחיים גורם לאותם אייטולות להיעמד על הרגליים האחוריות ולזעוק "לא יקום ולא יהיה" ונבחרי הציבור שלנו, במקום לנגח את הכפייה הזו, בוחרים להיכנע לה.
אז למה אני בעד חתונה אזרחית? כפי שאמרתי, נישואין הם אינם פריבילגיה כי אם זכות.
רצה הגורל ואהבה היא חוצת דתות. כן, יהודים מתאהבים בלא יהודים. חלק מעוניינים לבוא בברית הנישואין, והאופציה היחידה העומדת בפניהם היא חתונה אזרחית. למה שנשלול מהם?
אם המחשבה על נישואין בין דתיים מחרידה אתכם, חשבו על היהודים פסולי החיתון. נגיד ששם המשפחה שלך הוא כהן. רצה הגורל והתאהבת בגרושה. אתה אוהב אותה עד כדי כך שאתה רוצה להתחתן איתה.
אבל…אתם יכולים רק לחלום על נישואין כדת משה וישראל, משום שעל פי ההלכה אתם פסולי חיתון.
רק נישואין אזרחיים יאפשרו לכם להחליף טבעות.
אחרי כל זה, אתם עדיין נגד חתונה אזרחית?
// שי כהן
//ליאור מור