היא
"הוא נותן לי להסתכל לו לתוך הנשמה", ככה היא אמרה לי ולא הפסיקה לחייך. היא חזרה על זה פעמיים, אולי אפילו שלוש, ובשום שלב בחלום הארור הזה היא לא הפסיקה לחייך.
זה כנראה אומר שהיא ניצחה. זה כנראה אומר שאני הפסדתי. בכלל לא ידעתי שאני והיא בתחרות, אבל היא מסתבר ידעה כל הזמן.
"כבר שנתיים וחצי…" היא אמרה, "שנתיים וחצי שאני מחכה ועכשיו הוא שלי"
עניתי לה, "גם אני חיכיתי שנתיים וחצי. שנתיים וחצי חיכיתי! והוא אף פעם לא היה!"
אתה
מה היא יודעת עליך בכלל? האם היא מצחיקה אותך כמו שאני הצחקתי? סבלנית למשחקי המילים שלך? לקריזות המשוגעות שלך? ואולי, אולי אתה בכלל לא צריך את כל זה בבת זוג? אולי כל מה שאתה צריך זה אחת חמודה כזאת שלא תלך ותחזור ותלך ותחזור, אלא פשוט תהיה ותישאר. אז אולי אין לה חיוך מקסים וגם הסקס שלכם לא מרעיד את התקרה, אבל היא יפה בביקיני ונטולת מילים נרדפות, והאמת שמזג האוויר נעים עכשיו, אז למה לבד?
אני
אני מתעכבת עליך סתם. סתם כי אני לא מצליחה שלא. ליתר דיוק, אני לא מתעכבת עליך, אני מתעכבת עליה וגם קצת על עצמי, כי היא ניצחה ואני בשלי, ממשיכה לחלום חלומות מיותרים. הבוקר התעוררתי עם סנטר כפול ונזכרתי בפעם ההיא שנתת לי חיבוק ונשיקה. כמו באיזה צירוף מנומס… חיבוק ונשיקה. לא הסתכלת לי בעיניים כשחיבקת ונישקת, לא הוספת מילה של התנצלות או של תקווה, באותו הרגע פשוט טרקת בפני את האפשרות להסתכל לך לתוך הנשמה, אבל כל כמה שבכיתי, ידעתי היטב שיום יבוא ואני אלד לך ילד. ככה. בלי אהבה. רק בעבור הצלקות, שיוקל להן.
היא
אם ניפגש במקרה ברחוב והיא תשאל אותי ברוב טובה, ובמידת מה של צביעות, אם אני כועסת עליה, אני אגיד לה שלא. אני אפילו אעיז להעביר יד מלטפת על השיער הארוך שלה ולהגיד בנימוס, "מה פתאום. אני לא כועסת עלייך. אני מרגישה הרבה מאוד דברים, אבל אין כאן כעס". אחר כך כשהטוסיק החצוף שלה יתרחק ממני, אני אסביר לזה שלידי שהיא ואני מעולם לא היינו בתחרות, הרי עלינו למגרש בזמנים שונים, הרבה אחרי שהבנתי שאני לא בנויה למשחקים. אבל אם היא חושבת שניצחה, אוסיף בחיוך של מי שכבר פרשה מהליגה, הרי היא ניצחה כברירת מחדל. ניצחה מן ההפקר. ניצחה מן הספק. אבל בשום אופן היא לא ניצחה אותי.
אתה
בקרוב הוא יגיע, מושא הקנאה שלך. אתה תשמע ממישהו שמכיר מישהו שמכיר אותי שאני כבר לא לבד. שאני מעיזה לאהוב אחר. שהוא מסכים לאהוב אותי בחזרה. זה יהיה היום שבו יבערו בך כל הפחדים, זה יהיה הלילה שבו תסתיר מפניה את הנשמה שלך.
אני
אני לא רוצה לחשוב עליכם יותר, לכאוב אתכם, ללפף את חוט המחשבה ממני-אליך-אליה. לא רוצה שתמשיכו להופיע לי בחלומות ולהראות לי אהבה יפה בזמן שאתם מלחינים דואט עקום ופורטים לי על מיתרים עצובים. אז אל תתקשרו להזמין אותי להופעות שלכם, צאו לי מהראש ואל תנפנפו כדי לבדוק אם אני עוד יושבת בקהל. זזתי. אני הולכת להגשים חלומות אחרים עם אנשים אחרים שנותנים לי לגעת להם בנשמה, שמצליחים לזהות ולאהוב גם את זו החולמנית, שלי.
//טל עזר