בחודש וחצי האחרונים מאז שהתפטרתי מעבודתי הנוצצת כתחקירנית בתכנית הבוקר של אורלי וגיא וקצת לפני שאני טסה, לקחתי על עצמי אתגר להרוויח את כל הכסף שעלה כרטיס הטיסה בחזרה. הקאץ' – אני ארוויח את זה בכל מיני חלטורות חד פעמיות, כי להיכנס עכשיו לעבודה מסודרת לא אפשרי עקב חוסר זמן. ובכן, זה היה קשה וחסרים לי עוד כמה מאות שקלים אבל, אני בהחלט יכולה להגיד שאם כל זה היה בעצם תרגיל שהמצאתי ואני עדיין תחקירנית שפשוט בודקת את שוק העבודה, היו יכולים לגמרי להאמין לי וזו הייתה יוצאת תכנית קורעת לב ומצחיקה עד דמעות, אבל של עצב כי אחרי הכול זה היה קורע לב.
אז שבועיים עבדתי בקייטרינג בתור "מלצרית", אני כותבת – עבדתי בלשון עבר ו"מלצרית" במרכאות, כי מסתבר שבתוך המילה "מלצרית" נכללים כל כך הרבה היבטים שונים שאיש לא ידע עליהם ובטוח שהם לא בהגדרת התפקיד המילוני. אני קטנונית על העניין כי יש לי עקמת ולכן עבודות פיזיות קשות לי יותר מלשאר האנשים הרגילים האלו שיכולים ללכת זקופים ומאושרים או לעמוד באותה משבצת על הריצפה במשך שמונה שעות בלי לזוז סנטימטר כאילו שהיו כרגע באודישנים ללהיות השומרים של המלכה מחוץ לבקינגאם פלאס. אם "זוועה" הייתה המילה היחידה שיכלה לתאר את זה, הייתי כותבת זוועה, אך משום שעבדתי בעבר בקייטרינג אחר ואני יודעת שאנשים שיש בהם אנושיות זו לא אגדה, הייתי כותבת זוועה, פה אין לי מילה לתאר את הכיף. אז עבדתי ועכשיו אני כבר לא שם.
לאחר מכן, לא ברור למה מישהי עם עקמת בוחרת בשלל העבודות הפיזיות האלו, אה אולי כי אף אחד לא פירט בפניה שאלו עבודות פיזיות, עמדתי בסופר פארם ומכרתי שמפו נגד קשקשים וביטחון עצמי בצורת פרוספקטים של חברת "דאב" לילדות, נערות ובכללי להרבה מאוד מורות ומנהלות בתי ספר שמשום מה רובצות דרך קבע בסופר פארם. ואני חשבתי שביטחון עצמי צריך לרכוש במהלך שנות חייך בבית הספר מול בריונים, מסתבר שאפשר לקחת אותו היישר מדוכן!
נקסט – עבדתי בחלוקת פליירים, שלא יאמרו שאני רק נראת כאילו אני בת 15, החלטתי לעבוד בעבודה של ילדים בני 15, כדי לאזן קצת את העניינים. בום, עקמת – וכן, זה דיי באשמתי. קיבלתי על עצמי שלל של 2100 פליירים לחלק בין כל הוילות ברעננה, הבעיה שאין באמת 2100 וילות והיותר בעיה שאלוהים ישמור מה זה! למה כל וילה ממוקמת 20 מטר מוילה אחרת, איפה כל הבניינים ברעננה?! לאן הלכתם?! חזרו אנשים ממוצעים עם משכורת ממוצעת, אני גם מרעננה ואני גרה בבניין איפה כל השכנים שלי.
משזה לא הלך נבחרתי לכמה עבודות שאשכרה במקצוע שלי כמו עוזרת ארט ואף תפקיד טלוויזיוני נכסף של חמש דקות. רק על שני הדברים האלו קיבלתי יותר כסף מכל המיליון שעות שהשקעתי בשאר העבודות… אני חושבת שמשהו לא בסדר במדינה שלנו וכן, בואו נתחיל מהעניין המהותי הזה שלא משפיע על אף אחד חוץ ממני!
השבוע הייתי פעלולנית ידיים, שזה כמו כפיל של מישהו בסרט רק שראו את הידיים שלי והם ערבבו קלפים ועשו איתם טריקים מגניבים של מהירות ידיים. בהחלט הדבר הכי סוטה ומוזר של השבוע. מה שמשאיר אותי להשיג רק עוד כמה מאות והאתגר שלי יושלם! זה הזמן להגיד שאם מישהו מהקוראים פה יכול להביא לי עבודה כלשהיא, מפגרת כמה שתהיה אני אעשה אותה ואף אתלונן עליה אחרכך בפוסט. קיצור תהליכים יהיה אם אנשים ישליכו עלי שטרות לא מסומנים של כסף. אגב, גם שטרות מסומנים יהיו נפלאים. למה בכלל שודדים תמיד כל כך בררנים.. שטרות מסומנים יהיו נהדרים גם כן, הם צריכים פטור ממס אם כבר. הו חיי הפיראטים הם כה נפלאים.
//דניאל בוקס