מהרגע הראשון מנסים לחנך אותנו: "תלמד כדי שתוכל להשיג עבודה טובה".
מינקות מנסים להכין אותנו לקראת הלימודים שיכינו אותנו לקראת העבודה המיוחלת.
"אוניברסיטה, סמארט טראק, Vtech ודגם ABC" הם רק חלק מהשמות שיש למוצרים לתינוקות בכדי ליצור תחושה של השקעה בהשכלה, בנוסף מנסים ללמד ולפתח את הילד בדרכים שונות כדוגמת צעצועי התפתחות ,משחקי למידה, ספרים לקריאה ותכניות לימוד שונות כדי להכין כל ולד וולד לקראת ה- 12 שנות לימוד העיקריות שבמהלכם מהדהד כל הזמן ברקע: תשקיע כדי שתוכל להגיע לאוניברסיטה טובה ולרכוש השכלה שתגרום לך למצוא עבודה טובה, מעין "תלמד תצליח".
(ייתכן שהשיווק והדהוד הנ"ל לא כל כך עבד עלי, כי בשבילי שהיה רשום בתעודה הציון "מספיק, בשבילי זה היה מספיק")
היום, הסדר הקיים הוא: לסיים תיכון, ללכת לצבא, לצאת לטיול מסביב לעולם – לחפש את עצמך, לחזור לארץ, להירשם ללימודים ולמצוא עבודה.
אני, לשם שינוי, החלטתי בדיוק אחרי הצבא לעשות שינוי קל ובמקום לחפש את עצמי בחו"ל, סגרתי את האור בחדר וחיפשתי…כשסיימתי, נרשמתי מיד ללימודים.
בחרתי במקצוע שלא מוביל לעבודה פשוט נרשמתי רק בשל העניין שבתחום, מה גם שרוב המקצועות היום אינם מובילים לעבודה ישירות או לפחות לא כמו שחשבנו שיקרה, ייתכן שחשבנו מחשבה זאת בגלל אותו קול רקע שהדהד כל החיים "תלמד כדי שתשיג עבודה".
צילום: (visualphotos.com)
אכן תקופת הלימודים הייתה תקופה נפלאה שמלווה בעשייה, בלמידת דברים חדשים – חלקם מעניינים יותר חלקם פחות, דגש על חבר'ה שזה חלק חשוב וכמובן בחורות שזה הכי חשוב.
העיסוק במקביל בלימודים ועבודה העניק לי תחושת עצמאות סיפוק ועניין – גיוון ששובר את השגרה.
אמנם סיימתי את הלימודים בצורה טובה בציונים טובים, אך כמו רובנו מתוך הלימודים אני כמעט לא זוכר דבר, חוץ מכמה אפקטים בפסיכולוגיה שנחקקו בי ועדין מלווים אותי בחיי היום יום.
להלן חלק מתוך כמה אפקטים שאני עדין זוכר (מקווה שזה לא טרחני מדי):
דיפוזיה של אחריות: כשיש הרבה אנשים, כל אחד חושב שהאחריות לא חלה עליו בלבד אלא על כולם. דוגמה: אתה נוסע בדרך מהירה ורואה תאונה בצד – לא תעצור, תסמוך על מישהו אחר שיעשה זאת.
ניסוי: חוקרים נכנסו לרכבת תחתית ואחד מהם ביים התעלפות – ככל שהיו יותר אנשים בקרון, פחות אנשים עזרו לו.
לכן בכל פעם שאני רואה איזה שהוא מקרה חריג, אני ישר עושה משהו כי תמיד יש לי בראש את העניין הזה שאם כולם יחשבו שמישהו אחר יעשה אז אף אחד לא יעשה.
הטיית הצופה המשתתף : נטייה של אנשים לייחס את פעולותיהם שלהם לנסיבות החיצוניות, אך לייחס פעולות של אחרים לתכונות אישיותיות.
ניסוי: נמצא שכשאנשים מתבקשים לתת סיבות לבחירת מקצוע הלימודים שלהם, הם נוטים לספק הסברים ספציפיים למקצוע (חומר מרתק, פרופסורים מקצועיים ונגישים) וכשהם מתבקשים לתת סיבות לבחירת מקצוע על ידי חבריהם הם נוטים לתת הסברים הכרוכים במאפייניהם של החברים ("הוא בחר פסיכולוגיה כדי לפתור את הבעיות של עצמו").
לכן בכל פעם שמישהו עוקף אותי עם הרכב אני אומר: "בטח בוא ממהר כי אשתו יולדת", במקום להגיד: "כוס אמא שלו".
הלימודים שלמדתי אמנם לא הקנו לי משרה אך בכל זאת הצלחתי לדלות מהם מעט דברים שנחקקו בי ואף עזרו לי להתנהל ולהתנהג בדרך קצת יותר טובה.
הדרך שלי הייתה ליהנות מהדרך וללמוד על החיים במקום לרדוף אחרי השכלה שתעניק לי משרה בטוחה בתוך כל השיגעון הזה שהחבר'ה מכתיבה, ייתכן וטעיתי וכעת אני אאלץ להסתפק בחיים צנועים יותר.
לכן אמא אני מצטער שלא נהייתי עורך דין או רופא, אבל לפחות נהניתי.
צילום: (visualphotos.com)
//ניר גרגיר