הבנתי שכשאני לא מצליחה לישון זה אומר שאני צריכה לכתוב. אז אני כותבת לך כי זו תקופת המבחנים ויש לי הופעות להופיע בהן ועבודות לעבוד בהן ואני ממש צריכה לישון.
היית ולא היית הראשון בכל מיני מובנים.
אתה לא הראשון שיצאתי איתו לדייט ראשון, אבל הראשון שיצאתי איתו לדייט רביעי.
לא הראשון שיצאתי איתו לקריוקי, אבל הראשון ששרתי מולו בלי להתבייש.
לא הראשון שהחזקתי איתו ידיים, אבל הראשון שזרם עם הקצב האיטי שלי.
לא הראשון שפגע בי, אבל הראשון שנכנס לי כל כך עמוק ללב.
האמת, יצאת אפס. מה זה אפס? קטן. קטן יותר מהנקודה שבסוף המשפט. זה לא משהו שנאמר מפי בחורה פגועת אגו, אלא נאמר בשיא הכנות.
שתדע שבשבוע שעבר כתבתי את השטויות הבאות:
"רק רציתי להגיד שאני מחבבת אותו. מאוד. ושמעצבן אותי שהוא לא יוזם מגע ועוד לא נישק אותי. זה גורם לי להרגיש קטנה, מכוערת ולא נחשקת. ואני לא שום דבר מהדברים האלה. אני אחלה חמודה! אז למה הוא לא נוגע בי, קיבינימאט?!”
זה לא הוגן, אתה יודע? לא הוגן שהייתי איתך כנה מההתחלה. אמרתי לך מהיום הראשון שכנות זה ערך עליון אצלי והסכמת איתי ויחד פסענו באושר אל בית הקפה הקרוב בעוד השמש שוקעת ועלי סאקורה מתעופפים להם באוויר למרות שהם התחילו לפרוח שבוע אחרי.
אני רוצה לחשוב שאתה יושב בבית וממש גאה בעצמך שהצלחת לשטות בכל הנשים האלו, ובי, אבל משום מה יש לי ספק בכך. גם לא נראה לי שאתה עצוב במיוחד. אתה פשוט שם. אטום לכל המצב הזה, סגור לכל הרגשות שעפים באוויר. לא הרגשות שלך, כמובן, אותם חסמת כבר מזמן ונשארת עם גוף קמל.
אתה תמשיך לחיות את החיים העלובים שלך בטוקיו או טורונטו או לאן שלא תיקח את עצמך. אתה תמשיך לגרום לבנות ליפול שדודות לרגלייך, לשקר להן ולהחזיק אצבעות שהן לעולם לא יידעו.
צילום: קארין איירי
אתה מבין, לי היה מזל. אני זהירה יותר מרוב הבנות, חשדנית יותר. קיבלתי כמה כאפות בחיי ולמדתי ללכת בקצב שלי ולהעיף אבק על מי שלא מתאים לו. לא התמסרתי אלייך בגופי ולפחות זה עבד לטובתי.
אבל הנפש זה מקרה אחר. דמיינתי שאנחנו הנרי וקלייר מ"אשתו של הנוסע בזמן"; אתה גרסה בלונדינית וגבוהה של הנרי, כאוב מניסיון עבר, מופנם וקצת שבור. אני גרסה שחורת שיער ופרועה של קלייר, צעירה ממך כמעט בעשור.
להגיד לך את האמת? זה קצת מביך, אבל כששמעתי לראשונה על הבחורה האחרת, מיד קפצה לי לראש הסצנה בה קלייר מוצאת את השפתון של אינגריד בדירה של הנרי. קלייר ידעה שזה כבר היה הסוף, שאין כלום ביניהם. שקלייר היא זו שהחיים ניתבו אל הנרי.
אבל החיים לחוד והספרים לחוד. אתה לא הנרי ואני לא קלייר. חצי שעה מאוחר יותר הבנתי שאני מטומטמת ושאתה חזיר.
אני יודעת שאהיה בסדר. יבוא בחור אחר ויסחוף אותי מהרגליים, או שלא. אולי הוא אפילו יחצה את הרף החדש שקבעת ואצא איתו לשבעה דייטים.
לך אני לא מאחלת כלום, לא טוב ולא רע. לא מגיעה לך דקה נוספת של מחשבה עלייך. אז תעשה לי טובה וצא לי מהלב. אני צריכה מקום להנרי שיגיע.
//קארין איירי