27-02-2014
אל: הסטרס בחיי (סטרסוש)
מאת: ז.רץ
הנדון: יחסינו לאן
רק שתדע לך, אדון סטרס שלא קל לי לעשות את השיחה הזאת. זה קצת מביך, לא? כל הרשמיות הזאת בינינו אחרי תקופה כל כך ארוכה שאנחנו מכירים. ואתה מכיר אותי, אוהו – מכיר אותי היטב. אתה יודע איפה כל הנקודות הרגישות שלי. אתה יודע איך לגעת בהן ולהוציא ממני את התגובות הכי קיצוניות. אתה יודע מה? יעזור לי אם תרשה לי לקרוא לך בשם חיבה. מה דעתך על סטרסוש? דיכי? לא, אה? טוב, לא צריך. אני אגש ישר לעניין.
אתה מגזים לאחרונה. נכון, תמיד היית מאוד מעורב בחיים שלי. השפעת רבות .(ולא לטובה) על קבלת ההחלטות שלי. דחפת אותי לפעולה כמה פעמים. שאר הזמן שיתקת אותי. רוב הזמן שיתקת אותי.
בתמונה – גיטריסט לחוץ
עם הזמן למדתי להתמודד עם רוב השטיקים שלך (זה לא מאוד מרשים, היו לי 29 שנים להתאמן). אני באמת רוצה לחיות איתך בשלום, אבל לאחרונה אני מרגיש … איך אומרים? אין פרטנר(השוויתי תכונת אופי דומיננטית שלי לאבו מאזן עכשיו, למי שפספס).
לפני חודש היה לי שבוע שניתן לכנותו בעדינות "לא השבוע שלי". כמו כן ניתן לכנותו לא בעדינות "כוסאמאמק למה קמתי מהמיטה בכלל ואם כבר קמתי למה לא ברחתי לברזיל". השבוע המדובר נראה ככה, בחלוקה לימים:
כשלון בראיון עבודה-עזיבה של חבר להקה-כשלון באודישן ללהקה אחרת-פרידה מבת זוג-ביטול של הופעה-קריסה של יום עבודה במתנ"ס ( עזבו מלא תלמידים, וכשהתלמידים שלי עוזבים הצ'ק שלי קטן). בסוף השבוע הזה מצאתי את עצמי יושב על הקצה של המיטה עם הפנים לחלון. ברוס ספרינגסטין ברקע, ג'ק דניאלס ביד, בוהה אל ותך הלילה וקצת מתבאס שהפסקתי לעשן. ואז, סטרסוש, מצאת גם אתה אותי. (ככה אני אקרא לך, תתמודד!). אתה אולי חושב שאתה יכול לעבוד עלי, אבל אני מריח אותך מקילומטרים. אתה מסריח. אני מזהה אותך לא משנה למה אתה מתחפש- כאבי ראש באורך שלושה ימים, דימום מהאף, לילות בלי שינה. אני יודע היום שאני ואתה כנראה לא ניפרד לעולם.
לא השבוע שלי
בכל זאת, חשוב לי להבהיר לך כמה דברים:
אתה חזק. אני יותר חזק. אתה מפחיד, אבל יותר משאתה מפחיד אתה פחדן שלוחש לי באוזן שכלום לא יהיה בסדר. אני לא מקשיב לך.
בברכת לך תקעווד,
ז.רץ
//זהר רץ