אני יודעת שאמרתי שכל זה חדש, שלא עשיתי את זה בעבר. זה לא היה שקר. זאת גם לא הייתה האמת המוחלטת. תמיד חיפשתי קשר, אבל גם תמיד שמתי מכשולים בדרך.
עשיתי את זה בעבר, אבל הפעם המלחמה היא קצת שונה. אולי לקרוא לזה מלחמה אומר לבחור במילה השגויה והכואבת. מילה שמפחיתה את ערך המילה אהבה. בניגוד לאתוס הגדול שמקשר אהבה ומלחמה, אם נלחמים בתוך אהבה, כואבים אותה, לפחות מנקודת המבט שלי. מתייסרים איתה במקום לקבל אותה ולתת לה להיות. החרב שנשלפה ביני לביני מונפת היום בצורה קצת אחרת. ובכלל, החרב הפכה לפרחים. אני זורקת עלי כותרת באוויר ומקווה שהצבע שלהם ייתפס בשמיים ויהפוך לקשת.
כבר עשיתי את זה בעבר. כבר חיפשתי אהבה. כבר יצאתי לדייטים. כבר יצרתי קשרים. אבל עכשיו זה אחרת.
אפשר להרגיש את החמלה והרכות. את הרצון לקשר. הרצון שהיה בתוכי פעם השתנה. פעם הוא היה חונק. הוא היה תוקף אותי בכל פעם שהרמתי את הראש. רצון מעיק כזה לאהבה שתלויה בדבר, שתלויה בסביבה, שיש לה את הכוח להפיל אותי אם רק תיקח את הפניה הלא נכונה.
כבר עשיתי את זה בעבר, אבל עכשיו הבדידות מונחת בצד. הכח המניע השתנה. בחרתי לצאת מהכלא.
האהבה שאני מדמיינת היא אחרת עכשיו. אם היא לא תבוא ממני היא לא תבוא מאף אחד אחר. הדרישות נעלמו ואיתן גם הכעסים כלפיה, כשהיא נמנעת מעמידה בדום מתוח לפי דרישה. אני פותחת את זרועותי ונותנת לה להכנס. שתבוא פשוטה ויפה. שפשוט תהיה.
כבר עשיתי את זה בעבר, אבל עכשיו הדרישות והכעסים נעלמו. הפחדים עדיין שם ואני מחבקת אותם, מלאת אהבה גם כלפיהם. נותנת להם את המקום הראוי. הם עברו דבר או שניים בחיים.
האהבה שאני מדמיינת תהיה הרבה יותר מפירורים. אותם הפירורים שפעם היו מספיקים לי כי לא הייתי ראויה ליותר מזה. החמלה, הרכות והאכפתיות היו קיימים תמיד במינונים נמוכים. אף פעם לא הולכים עד הסוף. אף פעם לא מתפרצים החוצה. הרצון הזה למשהו שלם הוא קודם כל מתוכי, אחר כך ממי שבחברתי. אם אמשיך להסתפק בפירורי האהבה המעטים שפיזרתי על השבילים בהם עברתי, הציפורים עלולות לנקר ואני עלולה לאבד את הדרך שלי חזרה לעצמי. כשאפסיק להתפשר על הפירורים שאני מחלקת לעצמי, אפסיק להתפשר על פירורים מהסביבה.
האהבה שתהיה לי, תכיל בתוכה את הכח להרים גבעות. לגבור על פחדים. להעניק כוחות. היא תחבק במקום לדרוס. היא תהיה נוכחת במקום להתחבא.
אני יודעת שאמרתי שכל זה חדש, שלא עשיתי את זה בעבר. זה לא היה שקר. זאת גם לא הייתה האמת המוחלטת. אני מביאה את האהבה שלי לפני. לבמת ההופעות המרכזית. איפה שמגיע לה להיות. ואם היא תראה אהבה אחרת בדרך, אולי היא תוכל להתחבר אליה ולגדול. ליצור להבה ענקית ומאירה, שתאיר את הדרך ותחבר לבבות.
// לינור סקוטלסקי
הפוסט כבר עשיתי את זה פעם הופיע ראשון במה וזה