"סליחה, יש מצב לקבל כוס יין?", אני שואלת את הדיילת היפה עם הקוקו המתוח שמשדרת קלאס בכמויות. "זה בתשלום". ברור שזה בתשלום. אולי אם הייתי גבוהה ב־3 ס"מ, הייתי יכולה לעבוד אתך, היינו נהיות בסטיז, ואז היית מביאה לי כמה כוסות יין שאני צריכה. אבל נו טוב, ניסיתי.
לפחות אני טסה. קצת חופש, קצת שינוי אווירה, אין יותר טוב מזה.
אחרי חודש של חסך סוציאלי, התאחדתי עם מורי, החברה הכי טובה שלי (שאגב, גם החברות שלנו בנויה בעיקר על יין) בשדה של אמסטרדם, ויצאנו לחרוש את עיר הסקס, סמים וצ'יפס בקונוס (מהדברים הבאמת חשובים בחיים) ומיד אחריה את ברלין. יצאנו למסע מצוידות בשני מעילים, שני סריגים, טייץ טרמי אחד, אפס כפפות והמון מקום במזוודה כדי להשאיר מקום לשופינג.
צ'יפס בקונוס
נחתנו לתוך הנאחס, גשם זלעפות. שוב נשברה מטרייה. עוד חמישה יורו שהלכו.
למה עשיתי פוני בכלל? אני נראית כמו כלב רטוב. נדלג קצת קדימה (בעיקר כי את הרוב אנחנו לא זוכרות). לאט לאט מזג האוויר התחיל להשתפר וביום האחרון כבר הייתה שמש ויכולנו לרכוב על אופניים (וכמעט להיהרג ע"י משאית, אבל את זה נשאיר לפוסט אחר). לסיכום, אין הרבה מה להגיד. אמסטרדם מאוד יפה, מאוד קטנה, מאוד שקטה, אפילו קצת משעממת. עיר לסטלנים.
טיול אופניים באמסטרדם
כשנחתנו בברלין מיד הרגשנו וייב שונה. כפי שהגיבורה המיתולוגית שלי, קארין גורן בגרסת דיבוב מצחיק, אומרת: "כאן שום דבר לא דיאטתי, חביבי". פרעצל, שניצל, דאנקן דונאטס, האג אנד דאז, סטארבאקס במהדורת כריסמס. אמאל'ה, הגעתי לגן עדן. ועוד אחרי זה חוזרים לסופגניות של חנוכה? שיהיה לי בהצלחה. העיר מדהימה. למרות הקור, לא הייתי מוותרת על לראות אותה בתקופת הכריסמס כי המראה באמת מיוחד ומרהיב ביופיו.
למזלי בורכתי במשפחה מעבר לים, ודוד שלי אירח אותנו בדירה הברלינאית המקסימה שלו. ממוקמת באזור מרכזי יחסית, התחבורה מאוד נוחה, והחוויה עצמה לגמרי עושה את ההבדל. מדהים שבימינו כל אחד יכול לחוות את זה, והכל בקליק אחד קטן.
הדירה הברלינאית
לקחנו את קו M100 שכולל עצירות בכל האטרקציות המרכזיות, ויצאנו לחקור את העיר קצת (לספורטיבים שבינינו, האלטרנטיבה היא מסלול של שעתיים־שלוש ברגל). בערב יצאנו למועדון ה"Matrix". אחד השווים בעיר. הופתענו לגלות שלושה חדרים שבכל חדר מוזיקה שונה, ובכל פעם שנמאס מסגנון אחד פשוט עוברים חדר ואפשר ליהנות ככה עד השעות הקטנות של הלילה. באיזשהו שלב הוא אפילו משלב הופעה של רקדניות גרמניות שוות (סטייל וונדרוומן) שמענטזות בתחתונים, והכל במחיר סמלי של שמונה יורו בלבד (בנות נכנסות חינם עד 23:00, אבל המקום נראה כמו בת מצווה כושלת עד 00:30 בערך).
לוק אירופאי
ביום השני הגענו למסקנה שאנחנו ממחזרות בגדים והגיע הזמן להרגיע את הקריז ולהגיד שלום לחברים החדשים שלי – ברנדי מלוויל ואורבן אאוטפיטרז.
Urban outfitters זאת חד משמעית החנות הכי מגניבה שנתקלתי בה עד עכשיו. יש בה הכול. אני לא מאלה שנתקעות שעות בחנויות בגדים אבל תנו לי גאדג'טים ופיצ'עפקס כאלה שלא באמת צריכים, ואני כמו ילד בחנות ממתקים (למרות שזאת לא ההשוואה הכי טובה כי גם בחנות ממתקים אני כמו ילד בחנות ממתקים, אבל פסדר). בגדים, תכשיטים, מצלמות מגניבות, אביזרים לבית, תקליטים, שתייה, מסגרות לתמונות, והכול במקום אחד.
מתוך תא צילום באורבן אאוטפיטרז
בכללי כל הלוק האירופאי מהמם. תוכלו לראות כמעט כל ברלינאית שמכבדת את עצמה לבושה בגרביונים, מעליהם שמלה או סריג גדול, מעל זה מעיל גדול בשילוב צעיף שמתאים, ונועלת מגפיים שישלימו את הלוק. הכי כיף להתלבש בחו"ל כמו המקומיים (כי בחורף של הארץ זה פשוט לא יקרה).
אני חוזרת מהגיחה האירופאית הקצרה אך הכה מספקת הזאת, וכל מה שאני מצליחה לחשוב עליו זה שאני חוזרת לכלום. פשוט שום דבר. זאת פעם ראשונה בחיי שאין לי שום מסגרת.
טוב, כנראה שאני פשוט אצטרך להמשיך לטייל.
היעד הבא – לונדון!
// הילה גבאי
הפוסט המדריך לאירופאית המתחילה הופיע ראשון במה וזה