"אחי, מאיפה בא לך הרעיון לכתוב ספר???"
כשהייתי בסאן חואן דל סור (ניקרגוואה) במהלך הטיול בדרום אמריקה, נגנב לי הפלאפון. טיילתי לבד בזמנו ולפתע שררה דממה.
טריילר הספר – "הגל המבולבל – תם חודורוב"עבר החודש הראשון, נמכרו בנתיים 400 עותקים !מתרגש כמו בחור ששלח למישהי צילום מסך של שיחה בניהם בוואטסאפ כדי להוכיח לה נקודה, אבל אז הוא הבין שהשם המשפחה שהוא נתן לה זה שם הפאב בו הם הכירו (רגע זה לא כל כך קשור בעצם)טריילר הספר למי שפספס
Posted by הגל המבולבל – תם חודורוב on Wednesday, October 7, 2015
טריילר הספר
ביום הראשון דמיינתי רטטים בכיס, ועוד רטטים מסוגים ספציפיים. שני רטטים קצרים – הודעה בפייסבוק, רטט אחד קצר – וואטסאפ , רטט ארוך – שיחה נכנסת, רטט של ה־15 אחוז האחרונים. את כולם דמיינתי.
כשהייתי בשירותים סתם בהיתי בנייר טואלט, כשבישלתי משהו טעים לא שיתפתי אחרים אלא פשוט אכלתי אותו. כשישבתי והשתזפתי בחוף הים לא הייתי בחרדות שמשהו יתלכלך מהחול.
באחד הימים תכננתי לאכול צהריים במסעדה מקומית שצמודה להוסטל שלי. מצאתי את עצמי נובר ארוכות בשאלה, "איזו מנה ראשונה להזמין?".
כנפיים? אין ספק שזה הכי טעים, אבל זה יסתום אותי ולא אצליח ליהנות מהעיקרית שאחרי. נוסף על זה, הרי מדובר במאכל די נפוץ ולא ייחודי למקום, כמו להגיע לישראל ולהזמין מקדונלד'ס. מה גם שאני לא יודע איך הכנפיים הניקרגוואניות, אם הן רק עצם אחת עם בשר מסביב כמו פולקע קטן, או שתי עצמות עם בשר בין לבין כמו שאני אוהב. במשך דקות ארוכות בהיתי בתפריט, תוהה ומתלבט מה להזמין. הבנתי שזאת כנראה השאלה שעסקתי בה מחשבתית הכי הרבה זמן מאז שהתחלתי לטייל.
בסוף הזמנתי כנפיים…
התחלתי לחשוב הרבה על מספר שאלות שמטרידות אותי, או שהחלטתי שהן אמורות להטריד אותי. הרגשתי שאני מגיע לתובנות מגניבות, אך יום למחרת כבר לא זכרתי על מה חשבתי והייתי צריך לחשוב מחדש – וכך התחלתי לכתוב.
נולדה פנטזיה. ביום מן הימים, אחרי שאסיים את כל השבלונות שאני מחויב להן – דירה מגניבה, פסיכומטרי, תואר ראשון, לברמן או לעבוד בעבודה כלשהי לפני "העבודה של גדולים", להשיג עבודה רווחית, להקים משפחה עם כלב ומנגל בגינה בגיל 37 כזה, אכתוב ספר.
על מה לכתוב?
"הספר מתאר את חייו של תם, מחייל שוקיסט שלא מוצא שירותים בבקו"ם ועד ליום האחרון של הטיול הגדול אחרי צבא אי שם במקסיקו".
השילוב של הצבא והטיול נראה לי מעניין וציני בהגדרתו. לשים את המסע בגבעות הצהובות של הדרום אל מול הטראק בנופים המדהימים של ארגנטינה, החדר הצבאי מול ה"דורמס" של ההוסטל, המוצ'ילה מול הקיטבג, החול הוורוד של מורו דה סאו פאולו מול החול המלוכלך של חוף הצוק, סקס בשירותים כשחזיר בר נכנס באמצע מול מגע כפות ידיה של המד"סניקית כשהיא מחזיקה לי את הרגליים בזמן שאני עושה כפיפות בטן בבר־אור (כנראה שיא הריגוש המיני שחווים ביום צבאי).
כדי שהספר יהיה טוב, הוא צריך להיות אמיתי עד כמה שאפשר. כותבים הכל, ויהיה בסדר. מי שיצא לו לקרוא יודע שלא חסכתי בתיאורים או בפרטים, מסיפורי סקס, מנייה של כל הדברים שאני לא אוהב בעצמי, וסיפורים שלא סיפרתי לאף אחד פרט לספר.
בסוף מצאתי שירותים.
אין מילים (בעל פה או בכתב) לתאר מה שווה אוסף המילים הזה עבורי.
יותר מאשמח לשמוע איך יצא (ובגדול, אני לא מדבר עם אנשים שלא קראו את הספר).
השני כבר בדרך.
// תם חודורוב
הפוסט הגל המבולבל הופיע ראשון במה וזה