ליאל היא דמות חשובה בחיי, היא דמות שכמה שאכתוב עליה, אני עדיין לא ארגיש מסופק. היא מסוג הנשים שאפשר לכתוב ולספר עליהן כל כך הרבה אבל לא באמת אפשר להמחיש כמה מיוחדות הן.
את ליאל פגשתי במקום לא שיגרתי, מקום שבו החופש הוא השליט, והשמש החזקה שזורחת בו גורמת לגברים להסתנוור מכל בחורה יפה בבגד ים חושפני שמתאמנת על פוזות סקסיות מול המצלמה.
ליאל הייתה אחרת, היא לא חיפשה את התנוחה המושלמת על מיטת השיזוף שממנה תצא התמונה שתגרוף עשרות לייקים. היא חיפשה את השקט שלה, הרחק מכולם. בדיוק כמו שאני איחלתי לעצמי שאמצא, את השקט שהייתי זקוק לו אחרי תקופה לא קלה.
החלטתי עם עצמי שהפעם אני לא מתרגש מאף בחורה, לא מחפש ריגושים ועוד אקשן מיותר. מספיק היה לי עד לאותו הרגע.
לדעתי ליאל הייתה קוסמת או מישהי עם כוחות על טבעיים. היא הצליחה בלי שום מאמץ לבטל במבט קטן לעברי את כל מה שהחלטתי עם עצמי- שהפעם שום בחורה לא תוציאי אותי משלוותי.
כמה הצליחה? עד לרמה כזו שהיום, אחרי לא מעט זמן, אני יודע שהיא הפכה להיות החולשה שלי בחיים. וכמה שאתעלם מזה- זה לא ישתנה.
לא עבר המון זמן מאז שנתקלתי בה לראשונה ועד הרגע הזה שהיא הפכה להיות חלק ענק בחיים שלי. אותו חלק שאף פעם לא הצליח להיות שלם – תמיד היו חסרים בו לא מעט חלקים שהיו עוזרים לי לענות על השאלות הרבות שהיא יצרה מבלי שהיא שמה לב לזה בכלל.
בתוך זמן קצר הספקנו לעבור לא מעט דברים ביחד. הצלחנו ליצור לעצמנו עולם ריק מאנשים- רק אני והיא. בעולם הזה הכל היה מוקצן. התשוקה המטורפת, הרגשות הסוערים וההתמכרות שרק גדלה. נסחפנו בידיעה והתעלמנו מזה למרות שהבטחנו שתמיד נהיה עם רגליים על הקרקע.
אני זוכר את כל ההבטחות שלנו, שאנחנו כאן רק כדי להשתיק את הכאב שהותירה האהבה הישנה. סיכמנו שמותר לנו הכל חוץ מדבר אחד קטן– להתאהב ולהקשר. כי זה מסוכן.
היינו בטוחים שאנחנו אנשים חסרי רגשות, כאלה שמספקים לעצמם את הצרכים ולא נותנים לשום רגש לנסות להפר לנו את החוקים. היינו מומחים בלהאמין לשקרים שהיינו מספרים לעצמנו בטון אמין.
היום ליאל כבר לא כאן, היא עזבה מתוך הבנה הדדית שברגע שזה יצא משליטה אסור לנו להתקרב יותר אחד לשניה.
אפשר להבין למה.
בואו נודה באמת – אנשים שליבם נשבר הם השחקנים הכי טובים שיש בעולם. מציגים לכולם מציאות שהיא בעצם אשליה אחת גדולה. מחייכים ואומרים לכולם שהכל בסדר איתם אבל בתוך תוכם עדיין אוספים את חתיכות הלב השבור שמי יודע אם הם ימצאו אותן בכלל.
היום, כשאני שוב לבד, אני יודע- ליאל הייתה השיעור שלי בחיים. היא הצליחה ללמד אותי על עצמי, שעוד יש בי רגשות אחרי הכל. כנראה שהיא באמת הייתה קוסמת או איזו אישה בעלת כוחות על טבעיים.
מתוך: morgueFile
ליאל הותירה אחריה המון זיכרונות טובים וגם געגועים רבים. אבל גם השאירה שאלה שעדיין לא הצלחתי למצוא לה תשובה – התאהבתי בה או שבעצם היא הייתה התמכרות לא בריאה? או שהיא בכלל חולשה שעוד רגע תעבור למישהי חדשה?
אני מאמין שיחד עם הזמן שיעבור אני גם אמצא את התשובה לשאלה החשובה. אותה תשובה שליאל כבר לא תדע לעולם.
// מאור אדרי
הפוסט השיעור שלי בחיים הופיע ראשון במה וזה