מי צריך אותך בכלל? יש עוד אלף כמוך. אתה חושב שזה מזיז לי? בסדר, אז יצאנו לסרט והיה סבבה, אכלנו במסעדה והמנה עם הכרובית הייתה דווקא ממש טובה, ואולי ישבנו אז בפאב ההוא ליד הבית הקודם שלך והיה מצחיק רצח, הרבה זמן לא צחקתי ככה… אבל, אתה יודע מה? למי אכפת. אתה יודע כמה שפע יש בחוץ? מה הבעיה? טינדר, פיקס, קיופיד, היום אפילו מכירים דרך הפייסבוק. בדיוק אתמול ידיד טוב מהעבר שלח לי הודעה ושאל אותי אם אני רוצה להיפגש. אתה רואה? אמרתי לך שאני מחוזרת, אני לא אשאר דקה לבד.
אני לא מתכוונת להעריך את הזמן שבילינו ביחד. הוא היה חסר משמעות. מה זה חודש לעומת חיים שלמים? תבין, אני לא מבזבזת זמן, יש לי עוד הרבה אופציות. אם אני רוצה, בקלות אני משיגה עוד דייט. אף פעם לא סיפרתי לך, אבל יש בחור שאנחנו מפלרטטים כבר חודשים, והוא רק מת שאני אצא איתו, הוא ממש רוצה אותי. אתה יודע איך? אני אגיד לך, הוא מסמס לי כל הזמן. היום כבר לא צריך לרדוף אחרי בחורה, לא באמת צריך לחזר, מספיק לב בוואטסאפ. היום אתה לא עולה על קו האוטובוס שלה במיוחד כדי לפגוש בה, אתה לא ניגש אליה אקראית ברחוב בשנייה שהיא עושה לך משהו בלב, כי אין דרך אחרת ליצור איתה קשר אחרי זה. היום מפרסמים שיר בפייסבוק ומצטטים ממנו שורה, זה מספיק, היא תבין לבד שזה מיועד אליה.
אתה חושב שאני תקועה על הזמן שהיינו ביחד? שאני חושבת על הדייטים שלנו? איזה שטויות. מה, זה שצחקתי מהבדיחות שלך? לא חסרים בחורים שמצחיקים אותי. זה שנמשכתי אליך מהשנייה הראשונה? אז מה, ראית איזה חתיכים יש בטינדר? הם לא שמנמנים כמוך, יש להם ריבועים, הם מתאמנים בחדר הכושר, הם הרבה יותר שווים ממך. כבר שמתי עין על איזה חתיך באינסטגרם עם תמונות טובות, הוא בטוח ירצה אותי.
Denise Mayumi on flickr
זה שאנחנו אוהבים את אותו סגנון האוכל ואת אותם הסרטים ממש שולי בעיניי, מה זה משנה? בסופו של דבר, כשיושבים במסעדה כל אחד מזמין מה שהוא אוהב, לחלוק זה לחלשים. מה זה משנה שהיה לנו על מה לדבר בין לבין ושאף פעם לא היה משעמם? וסרטים? גם ככה אין שום דבר טוב לראות בקולנוע. או בבית. וגם ככה תמיד הבחורה אוהבת סרטים של בנות והגבר אוהב סרטי פעולה, וכל אחד מתפשר בשביל השני. כל אחד יתפשר בשבילי, כל גבר הוא אכפתי. אז, מה זה משנה?
זה שאתה אוהב כלבים, שאתה מדבר על מדע כאילו זה הדבר הכי מרגש בעולם, שאתה בסדר עם זה שאני צריכה זמן כשאני עצבנית, שאתה משאיר לי את הקשה של הפיצה כי זה החלק האהוב עליי, שאתה מלמד אותי לדבר כשמשהו מפריע, כל הדברים האלה חסרי משמעות. בכולם יש את זה, מה הביג דיל? זה שיש לנו נושאי שיחה, שאנחנו חולקים את אותו ההומור, שאני נמשכת אליך ואתה אליי, שאני אוהבת את איך שאתה ממצמץ ואיך שאתה הולך, את איך שאתה מדבר ואת איך שאתה כועס. אתה לא מבין? זה ברור מאליו. מה הבעיה למצוא מישהו כזה?
אז אחרי שגמרנו, אני יכולה להגיד לך שאני אסתדר טוב מאד בלעדיך. היום מכירים בכל מקום, היום כל כך קל לוותר ולהמשיך הלאה, זה יהיה לי הכי קל בעולם. תוך שנייה אני אמצא מישהו שעונה על כל הקריטריונים האלה. בשביל מה צריך להילחם? כשיש שפע כל כך גדול, המלחמה היא סתם מטרד מעייף. אז אני מאחלת לך בהצלחה, אני לא אחשוב עליך אפילו לדקה, מקווה שתהיה מאושר, ובינתיים בבקשה אל תפריע לי,
אל תפריע לי להתרכז באשליה של כל השפע שיש לדור שלנו להציע.
// קרין פרימן
הפוסט השפע שמעוור את הדור שלנו הופיע ראשון במה וזה