כוס יין – זה מה שאנחנו צריכים כדי לספר לכם סוד. הבלוגרים של מה וזה בשיתוף יקב רמת הגולן, מרימים לחיים ועל הדרך חושפים את הסודות שלהם…
אחרי ארבע כוסות יין עם חברות טובות, הסוד הגדול שלי סוף סוף יצא החוצה. לפני חמש שנים איבדתי את שפיותי. זה לא משהו שקל להודות בו, ובטח שלא לכתוב עליו בבלוג (למרות שהיין עוזר!) אבל זה נכון, איבדתי את השפיות שלי מבלי ששמתי לב. היה לי חבר ואהבנו נורא. חלקנו חיים מאושרים, עד שיום אחד הוא החליט שלא בא לו יותר, והוא עזב. במקום להתבאס כמה חודשים, לקבל את הפרידה ולהמשיך הלאה בחיים, נשברתי. המוח שלי השתבש והפך להיות מוח של מישהי אחרת, יותר משוגעת ממני. אפשר לומר בביטחון רב, שאיבדתי את זה.
ולא חשוב מה עשיתי או מה קרה לי בחיים, לא הצלחתי לשחרר ממנו. זה היה כמו דיבוק שלא הסכים להרפות. במקום לטפל בזה העדפתי פשוט להאשים אותו בהכל. הייתי בטוחה שהוא הרס לי את החיים, בכיתי עליו ימים ולילות עליו ולא הצלחתי להבין איך הוא יכל לעשות לי דבר כזה. הייתי בטוחה שזו טעות, שזה לא יכול להיות אמתי. לא הצלחתי לקבל את זה שהוא עזב אותי והרס לי את החיים.
relationshipsreality.com
אני זוכרת שאחרי שהוא נפרד ממני, נכנסתי למיטה וצרחתי צרחות מהולות בבכי עז. בכי כזה שבפעם האחרונה שחוויתי אותו היה מזמן, עוד בילדותי. זה היה בכי של יגון, של אי שפיות, ובדיעבד אני מבינה שאיבדתי את זה. לקח לי שנים להבין שהוא בעצם לא עשה לי דבר. היה לי קשה להתמודד עם המצב, ובמקום להיות שקולה ולהתמודד, איבדתי כל צלם אנוש, את המחשבה הצלולה, את היכולת להתמודד עם הדחייה, איבדתי הכל ונותרתי כיל ריק וחלול של כלום ושום דבר. והכל באשמתו.
אבל זה לא היה באשמתו, זה היה באשמתי. ֿֿאני לא מתכוונת לפרידה, כי לפרידה לא היו אשמים. סך הכול הוא רצה לסיים את הקשר ולהמשיך הלאה בחיים, ואני לא הצלחתי לקבל את זה. אבל הסבל שעברתי במשך השנים, העינוי העצמי, הבכי הממרמר, השנאה העצמית, ערך העצמי הנמוך וחוסר הביטחון העצמי, הזילות כלפי הגוף שלי – כל אלו היו באשמתי ובאשמתי בלבד. הטירוף השתלט על חיי והוביל אותי למקומות שלעולם לא דמיינתי שאני מסוגלת להגיע אליהם.
אני לא יודעת למה איבדתי את השפיות שלי, או למה תמיד האשמתי אותו ולא הצלחתי לקבל את זסה שהוא לא אוהב אותי יותר. אני גם לא יודעת למה עכשיו השפיות פתאום חזרה והאירה את עיני. מה שאני כן יודעת, זה שהייתי רוצה להתנצל, בעיקר בפניך. על כל הפעמים שהאשמתי אותך בכל הרע שבחיי, על כל הפעמים שכעסתי עליך ושנאתי אותך על מה שעשית לי. רציתי לומר שאני מצטערת. הלוואי והייתי יכולה לעשות הכול אחרת. אבל כל מה שאני יכולה לעשות עכשיו, בעזרת חברי היקר ״בקבוק היין״, זה לחשוף את הסוד שלי בפניך ובפני כל העולם – זרקת אותי ואיבדתי את שפיותי, ואני מצטערת.
אני עדיין מנסה להיזכר באדם שהייתי, לפני שזה קרה. פעם ידעתי שאני מסוגלת לעשות כל מה שרק אחלום עליו, שאני קצת מיוחדת וגם קצת כמו כולם, ידעתי איך להשיג את כל מה שרציתי. אבל כל זה ירד לטימיון, יחד עם השפיות שלי. אולי בכל זאת אצליח לחזור לעצמי, למרות שלעולם לא אהיה בדיוק כמו פעם. אולי אצליח להחזיר לעצמי את הדברים שאהבתי בעצמי, אלו שהלכו לאיבוד בין כל הבלבול והכעס. אולי אפילו אצליח להחזיר את מעט השפיות שהייתה לי מלפני. למרות שבתכלס, מי רוצה בכלל להיות שפוי בעולם הדפוק הזה?! נראה לי אני אשתה עוד כוס יין וארים לחיים, לחיי אי השפיות הנצחית שהיא חיינו.
// נטלי להב
הפוסט יש לי סוד. לפני חמש שנים, איבדתי את שפיותי הופיע ראשון במה וזה