אז אנחנו נכנסים לדירה של חברות שלה ב 1:30 בלילה בדייט הראשון! שתי דקות אחרי שהתנשקנו לראשונה במעלית, כשחצי שעה אחורנית זה קרה, הרגע הזה… אותו רגע שבו החיוך שלה הפך לפתע ללא מזויף, ועיניה הפסיקו לנוע באי נוחות, כשהיא לא מצליחה לעצור את עצמה מלצחוק בקולי קולות מההומור הלא מסונן שכל כך התנגדה לו בהתחלה. כשבמשך שעה שלמה, עד אותו רגע מיוחל, היא ניסתה לראיין אותי בכל כוחה בזמן שאני במשחק פנימי עם עצמי, עונה לה על הכול חוץ מאשר על השאלות שהיא שואלת, רק כי היא לא הבינה שהקונספט של ראיון אישי בדייטים זה מתכון מעולה לדייט גרוע.
ההתנגשות הכל כך עקרונית הזו גרמה לנו שלא לסבול אחד את השנייה מהדקה הראשונה ועד אותו רגע מיוחל, כשרבע שעה לפני היא ויתרה וניסתה לסדר אותי לחברה שלה תוך כדי שהיא מבשרת בדרמטיות שהיא תכף צריכה לזוז.
אז אנחנו נכנסים לדירה של חברות שלה ב 1:30 בלילה בדייט הראשון! כשהיא מספרת בצהלה שאנחנו בדייט ראשון ושהרגע התנשקנו במעלית, בזמן שמסתובב לו ג'וינט כנגד כיוון השעון במעגל הספות שבמרפסת, וברקע אדם שישי, מנער בקבוק מים מינרלים וכולם נושאים אליו מבט מחויך.
היא מחייכת לכיווני, ואני מתוודה בפניה שאף פעם לא עשיתי MD, ולא אכפת לי לעשות איתה עכשיו בפעם הראשונה. היא מסמיקה ומשיבה בהתרגשות שזו גם הפעם הראשונה שלה, תשובה שהפכה את הרגע הבא לעוד יותר בלתי נמנע.
אז אנחנו יוצאים מהבוטלג ב 6:30 בבוקר לכיוון הבית שלה, כשבמשך ארבע שעות היא לא מפסיקה ללטף אותי, כאילו כפות הידיים שלה עשויות מעור של דולפין חלק ונעים שמתפתל לי על כל הגוף בזמן שאָפּה מתחכך בפניי כמו גור חתולים קטן ותמים, ושפתיה טועמות כל מה שרק נקרה בדרכן. ובמקביל, בראשי, באות ומתחלפות בשרירותיות משונה כל תופעות ה MD למיניהן: אופוריה חלומית, עונג עילאי ממגע, אהבה טוטאלית כלפי היצור היפה הזה שמלפף אותי בכזאת תשוקה, כשכל אלו קורים ללא איבוד השליטה, ללא איבוד המודעות, ללא טשטוש וללא שכחה, כאילו אתה בדיוק אותו האדם רק שלווית מהאושר של הכמה ימים הבאים לצורך שימוש בזבזני של אותו סך אושר כאן ועכשיו.
אז אנחנו במרכז הרחבה, כשכולם נושאים מבטם בהערצה אל עבר הדיג'יית האסיאתית שהגיע במיוחד מחו"ל, ורוני עומדת הפוכה מכולם כנגד כיוון התנועה, מסתכלת עלי כשהיא מזניחה את מוד השאלות ואיסוף הנתונים שלה לטובת ההפך הגמור: השיתוף האינסופי של כל מחשבה צלולה שעברה במוחה האדיר. מדהים איך הסוויץ' הזה בראש שמחליף בין קלט לפלט, יכול להוביל לסחרור הרמוני מושלם בין כל שתי מחשבות עוקבות, שהולך ומתגבר בחלל האוויר עד שהוא יוצר בועה ורודה ענקית שמשאירה אותנו לבד מאוהבים במרכז הבלגאן.
אז אני עומד בפתח דלתהּ בשבת ב 12 בצהריים עם הבגדים המקומטים של אתמול, ושיער שניסיתי לסדר תוך כדי הליכה אל עבר הדלת, כשהיא שכובה על המיטה, יפיפייה, משעינה את ראשה המחויך על ידה כשעל גופה הערום מפוזרות נקודות אור קטנות שהגיחו מבין התריסים הסגורים. היא מסתכלת בסיפוק על עיניי המופתעות שבהו לשנייה אחת בנחל הירקון שנמצא מטרים ספורים מחוץ לדלתה. חצי שעה לאחר שפקחתי את עיניי אל תוך עיניה העצומות ומבטה המרוכז כשהיא ישובה עלי ערומה, מתעלמת מהיותי ישן, כשאופוריית ה-MD שהתפוגגה לה בזמן שישנו, התחלפה לה באופוריית האינטימיות הזו שמסוגלת להיווצר אך ורק בין שני אנשים שחלקו חוויה עוצמתית כל כך ביום שלפני.
אני עומד בפתח דלתהּ בשבת ב-12 בצהריים, כשהיא שכובה מחויכת על המיטה, והיא עוצרת אותי רגע לפני שאני יוצא, ואומרת:
"צדקתָ…"
אני מרפה מֶיָדית הדלת ומשיב לה בתמיהה:
"במה צדקתי?"
והיא עונה:
שדייטים כראיון אישי זה קונספט גרוע… בהעדר החוויה, הם סתם אוסף של מפגשים מטופשים.
// עמית לדור
הפוסט MD בדייט ראשון הופיע ראשון במה וזה