אני נפרד מהפייסבוק, מוחק את האפליקציה ומדי פעם קופץ לבקר בסופ"שים, בעיקר בשביל לשטוף את העיניים בתמונות של בחורים צעירים על חוף הים.
אלימות, אלימות ועוד אלימות. כקצין בבקעה אני מתעסק יום-יום (ובעיקר לילה-לילה) בלמנוע אותה, ואז בהרגלי המזוכיסטי משהו, אני נכנס לפני השינה או בזמן הקדוש של היום לפייסבוק כדי להיות עצוב. מזוכיסט אמיתי.
למה הפייסבוק מעציב אותי? קודם כל כי אני מזוכיסט ומטומטם (חבריי יעידו), והשילוב של שתי התכונות מוביל אותי לקרוא טוקבקים וסטטוסים שקוראים להרג או לרצח כזה או אחר. פעם זה איחולי מוות לאיימן עודה כשעבר אירוע בריאותי (לא בתקופה האחרונה, "סתם" בשגרה), פעם זה איחולי שואה לערן זהבי על תמונה שלו עם בנו החמוד, ופעם גם שיתוף סרטוני זוועה של אלימות דוגמת המפגע עובד בזק יימח שמו: מי לא ראה את זה??? מי היה רוצה שאחותו הקטנה או בן דוד שלו יראו את זה?? טיפ – כנראה שהם ראו או שמעו על המגניב מהכיתה שראה ויראו בקרוב.
כל כך הרבה אלימות אני צורך, ובכלל לא בשביל זה באתי. פתחתי פייסבוק כדי לראות מה חבר יקר וחכם כתב, לראות סרטונים של אוכל טעים שלא אזכה לאכול בבסיס, לקרוא שההיא השתחררה יימח שמה, וגם טסה לחו"ל יימח שמה, ועוד ועוד…
לא כולנו באנו בשביל זה? בשביל חיים? מתי החלטנו שאנחנו פותחים פייסבוק כדי לראות מוות? אפילו הבדיחות בפייסבוק הן על מחבלים וגופותיהם וגמישותן.
החלטתי על גמילה מיידית. אצטרך לחשוב על תחביב לזמן שיתפנה לי, אולי סריגה. אנסה להמשיך לעשות את המירב במהלך היום כדי לצמצם אלימות ולא להפיץ אותה (לפעמים גם הדרך היחידה שלי לצמצם אותה היא באמצעות הפעלת אלימות, למשל מעצר מבוקשים, אבל אין בקריאת מוות לX או בשיתוף תמונת גופת מחבל שום תרומה לצמצום האלימות, גם אלו שחושבים שיש בכך בושה למחבל ההפך הוא הנכון, התמונה של גופתו היא תמונת הניצחון שלו בעיניו).
צילום מסך מתוך העמוד של ״הצל״…
נקודה נוספת והכי מהותית בעיניי בתקופה האחרונה – כל עיסוק ודיבור בנושא הפיגוע והאלימות סביבו פוגעות במשפחות הנפגעים. נשבע לכם, לא כיף שמישהו קרוב מת לך וכולם מדברים על איך ולמה וכמה ואף מראים את הסרטון (רבאק! זה סרטון שבו רואים אהוב של מישהו מת!). לא הייתם מעדיפים לשמוע על מפעל חייו של ההרוג בפיגוע בירושלים? חייו, לא מותו.
צילום מסך מתוך העמוד של ״הצל״… המשך ההתכתבות
אני לא הייתי רוצה שתחשבו שאני טומן את ראשי בחול (למרות שלפעמים הדבר מומלץ), או מתייפיף על גבי שאר האנשים. ומי שיתעקש לחשוב ככה שידע שהוא צודק ואני חזיר מגעיל ומתנשא. וגם אוהד מכבי. כדורסל. וכדורגל.
אני באמת בטוח שיהיה יום שאחריי, בסוף נפתור הכל בדרך כזו או אחרת, ולא הייתי רוצה שכל כך נתרגל ונתמכר לאלימות שנחפש אותה גם כשאין (ונמצא אותה בתקיפת קשישים, באלנבי 40, בכדורגל במגרשים).
סלאמת, אמן ויבואו ימים טובים יותר על כולנו.
// טל כוכבי
הפוסט האם אזנייך שומעות מה שפיך אומר? הופיע ראשון במה וזה
