אפשר קצת אהבה בבית הזה? בחדרי הלב שלי? זה אפשרי בכלל?
אולי קצת אהבה שתחמם אותי מבפנים, כזו שתגרום לי להתעלם מהחורף שמתדפק על החלון. אהבה שתרגיש כמו שמיכת פוך מתחת למזגן קפוא, כזו שלא רוצים לצאת ממנה. כן, כזו אהבה אני רוצה.
אולי קצת אהבה שתצחיק, כמו שפרק של חברים גורם לי לצחוק בלי הפסקה… אולי אני אצחק יותר בהתלהבות, אני לא יודעת כי זה לא קרה.
אולי קצת אהבה שתגרום לי להרגיש ערומה רגשית, אולי אהבה שתגרום לי להיפתח באמת ולספר את מה שעובר אצלי בראש ובלב. אולי קצת אהבה שתגרום לי לשתף את כל מה שאני שומרת רק לעצמי, בינתיים.
אולי קצת אהבה שתגרום לי להרגיש טיפשה, טיפשה שפחדתי לתת. טיפשות טובה כזו, שתגרום לי להבין מה פספסתי עד עכשיו.
אולי קצת אהבה שתתן לי ביטחון, חיבוק שיגרום לי לרטוט מבפנים יהיה טוב. פרפרים עוד לא הפריעו לאף אחד. אולי קצת אהבה שאני לא ארגיש לבד, שאוכל לחלוק את שעל ליבי ואוכל לשמוע את שעל ליבו- לטוב ולרע כן? זה לא הולך לכיוון אחד.
אולי קצת אהבה שתאפשר לי לתת, לתת את כל הטוב שבא לי להרעיף על אדם אחר. שאני אוכל לעזור, ולהיות שם. עם הג'וינט של אחרי יום קשוח, עם אהבה שתמיס את כל הפחד. כן אני יכולה לתת את זה.
אולי קצת אהבה שתאפשר לי לעזור לאחר לפרוח, אהבה כזו שאני אוכל לחבק דרכה ולהראות שאני לא כאן סתם. אני כאן בשביל מישהו אחר, והוא כאן גם קצת בשבילי.
אולי קצת אהבה שאני אוכל להתנחם בה כשקשה. אהבה שאני אוכל לברוח אליה כשכל השאר לא מבינים אותי ולי קשה להסביר. נמאס לי להסביר, אולי קצת אהבה שתקל עליי.
אולי קצת אהבה שיהיה גם סקס שהוא לא חסר משמעות לשם סיפוק היצר, אולי קצת סקס אמיתי. כזה שמכירים אותי דרכו, כזה שאני אוכל לחזור ולשנות ולחדש ולהראות. אולי קצת אהבה שהיא נקיה מתדמיות וסטיגמות.
אולי קצת אהבה שיהיה מעניין. לא משנה מה קורה בעולם החיצון אולי אוכל להתעניין רק בה ובו. אולי קצת אהבה שאני אוכל לתת מעצמי את כל מה שאני מוכנה ממזמן לחלוק.
אולי קצת אהבה שתהיה קשה, שאני אבכה ואתבאס. אהבה כזו שתוכיח לי שכן גם אני יכולה להרגיש.
יש אהבה כזו? אנשים טוענים שכן. אני רואה אותה מהצד וחושבת לעצמי כמה מלאה יכולה להיות ההרגשה הזו, של אהבה ללא תנאים, כנות כואבת ותשוקה טובה כזו שבוערת בתוכנו.
אז אולי אני אשמח לקצת אהבה בבית הזה, לרגש אחר שימלא אותי מלבד רצינות ורצון להצליח בזכות עצמי. אולי אני רוצה לחלוק את ההצלחה, הטוב, הקשה, הרע, המר.
אולי גם קצת אהבה שתגרום לי להפסיק להתבייש, בגוף, ברצון הבלתי נגמר, בנחישות בחיי האישיים. אולי קצת אהבה שתגרום לי להאמין בעצמי כי הביטחון שמשודר לעולם לרוב מפצה על חוסר ביטחון משווע בתוך המסדרונות הארוכים והמפותלים שנמצאים בתוכי. אולי קצת אהבה שאני אוכל לפזר עוד אושר לעולם. שהיום שלי לא יתעסק אך ורק בי וביום שמגיע אחרי. אולי קצת אהבה שתתן לי להרגיש נחשבת. בעיניי מישהו אחר.
אהבה חסרה לי, יש לי הרבה ואני לא מתלוננת אבל האהבה חסרה לי. אמשיך ללמוד, לאתגר את עצמי. אטפח את כל מה שהופך אותי למי שאני אבל אולי כן, קצת אהבה לא תזיק.
// חנה קבטיאנסקי
הפוסט קצת אהבה לא תזיק הופיע ראשון במה וזה