אני נהגת מצוינת. אני ממש לא צריכה שתנהג בשבילי. כבר נסעתי עם האוטו לאשקלון, עד סוף כביש 6 לכיוון צפון, עברתי את העליות והירידות בדרך לירושלים, רחובות צרים, כבישים מהירים, דרכים חדשות, אפילו על גבול השטחים נסעתי – כי ככה זה הוויז, אתה מכיר אותו, הוא לא סגור על זה שאני יהודייה.
אני נהגת מצוינת. אני נוסעת בנתיב השמאלי במהירות המותרת, וקצת יותר, ואף אחד לא צופר לי. לא נתקלתי בחולי הנפש האלה שמסתכלים מהחלון לראות אם זו נהגת, ואז כשמגלים שכן, מוציאים אוויר בכעס ובייאוש ואומרים בלב: "נו טוב, זו אישה". אני נהגת מצוינת, לא צריכה שתנהג בשבילי.
אני חונה מעולה, לא צריכה שתחנה בשבילי. השילוב של אוטו ותל אביב הפכו אותי למומחית. אף חנייה לא מאתגרת אותי ומעטות הפעמים שאני צריכה לתקן. במאונך, במאוזן, במקביל, עם התחת, עם הפנים – אני חונה מצוינת. לא צריכה שתחנה בשבילי.
לא צריכה שתלווה אותי בחושך כשאני הולכת ברגל בשעת לילה מאוחרת והרחובות ריקים. לא צריכה שתדבר איתי בטלפון ותוודא שלא מטרידים אותי. אני לא מפחדת. אני הולכת ברגל כמו מלכה. לא צריכה שתסתכל עליי מהחלון. אני הולכת ברחוב – והוא שלי. אני מספיק אמיצה כדי ללכת לבד, לא צריכה שתלווה אותי.
לא צריכה שתטייל איתי. כבר ראיתי כל כך הרבה מקומות לבד. טיילתי לבד בקנדה, טסתי לבד ממקסיקו, המראתי לבד לאילת. אני מסתדרת מעולה בעצמי. תמיד פגשתי אנשים טובים באמצע הדרך. תמיד מצאתי את דרכי, גם כשחשבתי שהלכתי לאיבוד. תמיד שאלתי את הנהג באיזו תחנה כדאי לרדת, ואת שדות התעופה ברחבי העולם אני כבר מצליחה לקרוא כמו עיתון עם הקפה של הבוקר. אני לא צריכה שתטייל איתי, אני מסתדרת מעולה לבד מסביב לגלובוס.
לא צריכה שתבוא איתי לקניות. לצאת כל רגע מהתא ולשאול אותך אם השמלה יושבת עלי יפה רק יעכב אותי. גם ככה בטח לא תבין אם זה באופנה או לא ובעינייך הכל יפה, אז למה לטרוח ולהתייעץ? ובטח גם לא תהיה לך סבלנות. אז לא צריכה שתבוא איתי לקניון. אני אוהבת לקנות לבד, בקצב שלי, בלי לצאת כל רגע מהתא. אני מספיק עצמאית מחשבתית כדי לקבל לבד החלטות בנוגע לבגד שבא לי ללבוש מחר בבוקר. ובנינו? זה צריך לגרום לי להרגיש מהממת, לא לך. אז לא צריכה שתבוא איתי לקניון, מעדיפה לחלוטין לעשות את הקניות שלי לבד.
לא צריכה שתבוא איתי לאירועים משפחתיים. המשפחה שלי מספיק נהדרת בשביל לקבל אותי בלי הפלוס אחד שלי, ואני לחלוטין נהנית בחברתם גם בלי העזר כנגדי. אני לא צריכה שתבוא איתי למפגשים חברתיים, יש לי חברים מדהימים שאף פעם לא נותנים לי להרגיש יוצאת דופן כי אין לי מישהו לצדי. אני מרגישה בבית, אני מוצפת אהבה, אנשים שאוהבים אותי ואני אוהבת את חברתם. אני לא צריכה אותך לידי כדי להרגיש שלמה.
אני לא צריכה שתפתח בשבילי צנצנות או בקבוקי קולה שסגורים חזק, יש לי אחלה שרירי ידיים כדי לעשות את זה בעצמי. לא צריכה שתחליף לי נורה, אני לוקחת כיסא ועושה את זה לבד. לא צריכה שתתניע לי עם כבלים כשהולך לי המצבר, יש לי אבא מושלם שיבוא עד סוף העולם בשביל זה. לא צריכה שתבוא איתי לסידורים בבנק, בקופת חולים או בעירייה, אני מספיק פיקחית כדי להסתדר.
אני לא צריכה שתהיה שם, אני רוצה.
// גל סלונימסקי
הפוסט אל תפתח לי צנצנות שסגורות חזק הופיע ראשון במה וזה