תפסיקי להכאיב לעצמך, את שומעת?
הוא שווה את זה.
אבל לך זה כואב.
הוא אומר שאוהב.
והוא לא משקר.
רק מזיין מהצד.
תפסיקי להכאיב לעצמך.
איך כתב עליהן שירים, על כל אהבותיו. עליך כתב?
איך התמכר לריח שלהן. אליך התמכר?
איך בכה בלילות בגללן. עליך בכה?
שילך להזדיין.
ושכיתוב עליך שיר.
שיתמכר.
ושיבכה.
וזה לא חוסר ביטחון עצמי,
כי ביטחון לא נחשב או פשוט לא חסר.
את לא יודעת מה זה,
רק שזה משהו אחר.
כי הוא מבלבל, לעזאזל.
אומר שרוצה רוגע ושלוה, ואיך שאת משרה עליו.
אך כשזה ישעמם
לא יהיה כאן יותר,
אז מה עכשיו?
שוכבת על הספה והכלב שלו ישן לרגלייך.
והוא עושה קולות של בכי מתוך שינה.
כמוך.
וידעת שתיפגעי, הוא הזהיר.
ומה בסך הכול רצית,
שיכתוב עליך שיר? 
וכנראה שהוא לא כל מה שהוא בטוח שהוא,
לא מתת האל למין הנשי.
אז איך את כל כך אוהבת אותו?
אהבה זה קטע טיפשי.
וכבר קראו לך מלאך, ושטן,
משוגעת, ובלה לוקו,
אהבת במיוחד את מושלמת
ואהבת להוכיח שלא.
ועכשיו את הרוגע בכבודו ובעצמו,
עד הפעם הבאה שתתנפצי לחתיכות,
ותלכי לשדה לצעוק מלוא הריאות.
רק שאין שדה, ואין שלמות.
והיום זו לא בושה למות
מלב שבור
או שורה בלי חרוז.
כי גם ככה הוא לא כתב עליך שיר.
.
ואם היה כותב-
מה היה כתוב בו?
// לירון גולדשטיין
הפוסט עוד מעט תהפכי לשיר הופיע ראשון במה וזה