בעולם העבודה של ״הגדולים״, בו אני עובדת במשרה מלאה בחברה מסודרת רוב היום, הרבה יותר קשה לפגוש אנשים חדשים ובני זוג פוטנציאליים. אמנם לצאת עם חברות בערב כמה פעמים בשבוע זו אופציה נהדרת אך בפועל לא כך המצב. מסתבר שמעטים הבחורים שניגשים אליך בבר ואינם מסתתרים מאחורי מקלדת, אימוג׳י או וי כחול.
בהמלצת חברות רבות פתחתי פרופיל באפליקציה, ותוך דקות תיבת ההודעות שלי התמלאה (לפני ששמתי תמונות, נשבעת!). מסתבר שאין שום פרופורציה הגיונית בין כמות הגברים לכמות הנשים בכל מה שקשור בהכרויות (ראו ערך "אשלי מדיסון").
רוב ההודעות די בנאליות, "היי מה קורה?", "מה קורה?", "היי" או לעצלנים מביניהם "הי" עם י' אחת. אך ישנם בחורים יצירתיים שמצליחים לשעשע, מתחילים במשפט שגורם לשפתיים להתעקם לכדי חיוך. יש גם כאלו שגורמים לתחושת בעתה או גועל, ויש את אלו הנוקטים באסטרטגיה נוראית כדי להתחיל. לאחר שיחות רבות עם בנות הגעתי לרשימה המושלמת שלי- "אל תעשה", מספר חוקים לגבי התחלות ברשת. שנתחיל?
Copy paste – "היי, אני נאור, בן 29 מראשון לציון, מתכנת בחברת הייטק גדולה. ממש מצאת חן בעיניי ואני אשמח להכיר אותך יותר לעומק. אם את מעוניינת שלחי הודעה". הגרועים מביניהם אפילו לא שמים לב ששלחו את אותה הודעה פעמיים לאותה בחורה.
אסטרטגיית הדושבג– "תגידי, חשבת פעם לעשות ניתוח אף?", אפסים שחושבים שאם ישחקו על הביטחון העצמי שלך ויפגעו בך תחילה, אולי יהיה להם סיכוי ממשי איתך. אני אישית מאוד אוהבת להחזיר להם בתשובה עניינית ומייבשת.
העצבניים- כולנו מכירות אותם, הם לא רק שם. אבל התופעה הזו באמת חייבת להפסק. את אומרת למישהו שאת לא מעוניינת והוא בתגובה- "מי רצה אותך בכלל ימכוערת?!".
אתה.
לפני רגע.
ששלחת לי "איזה יפה את יאללללה, מה הייתי עושה לך".
אנשי המונולוג– בחורות לומדות מהר מאוד על בשרן מדוע לא עונים בכלל לבחור שאת לא מעוניינת בו. הוא שואל מה נשמע, את עונה שאת לא בעניין, ואז מתחילה מסכת שכנועים למה את חייבת לתת לו צ'אנס. השיחות לא נגמרות ואת לא מצליחה לצאת מהן, אז פשוט עדיף לא לענות. יש כאלו שלא ממש משנה להם אם תעני או לא, הם פשוט ינהלו דו שיח עם עצמם.
לא יפה לך סטוקר– גרועים מאנשי המונולוג הם הסטוקרים. אלו ששולחים לך הודעות נוסח "למה את לא עונה???" מספר פעמים, אורבים לך באינבוקס של רשתות חברתיות אחרות למרות שלא ענית להם, "היי ראיתי את הפרופיל שלך ב…". לא, פשוט לא.
הישירים– אלו שהתבלבלו לגמרי עם "טינדר", חושבים שהגיעו לשוק בשר המוני ושולחים הודעות מגונות בשעות לא סבירות של היום. "ערה?".
המשוררים– זה אמנם מעט חמוד, ויש כאלה שמצליחים להקסים, אבל הרבה בחורות סולדות מקיטש מוגזם. הרומנטיקה של ימי שייקספיר תעבוד על מעטות, וחבל לבזבז את הכישרון העילאי על חמשיר שכזה- "הו לילך, את פרח יפה כל כך. שפתייך הם כמו בושם לאפי, האם תסכימי לצאת עימי?".
אימת האימוג'י– בחורים שמשתמשים באימוג'י של לבבות, נשיקות, טבעות ושמלת כלה. מה חשבתם לעצמכם? האם אתם מכירים את הבחורה לפניכם שאתם כבר שולחים לה שני לבבות ורודים?
אני בטוחה שהדברים הללו קורים גם בצד הנשי, והרשימה רלוונטית לכולם. כיף לראות משהו לא בנאלי בין ים ההודעות, אך חשוב לשמור על שפיות ויצירתיות בתחום ההיגיון.
זה דווקא די מוצלח!
// לילך דהן
הפוסט הגברים של אתרי ההכרויות הופיע ראשון במה וזה