כבר כמה חודשים שאנחנו לא נפגשים. ראיתי אותך לפעמיים מרחוק ונזכרתי בזמנים הטובים שהיו לנו ביחד. איך רקדנו, אהבנו, דיברנו, בכינו וצחקנו. גרמת לי להרגיש שאני מיוחדת, יפה ומצחיקה. גרמת לי להגיד דברים שהיה לי קשה לומר.
אני לא זוכרת איך היינו בהתחלה. היו לנו יחסים בריאים אי פעם? מתי הפכת להיות כל כך רע אליי? האם זה היה יחסים שהתפתחו לתלות או אהבה ממבט ראשון?
אם הייתי זוכרת כל מה שגרמת לי לעשות, לא הייתי כותבת לך את זה, אבל מחקת לי ימים שלמים כדי שלא אזכור מה עשית לי. חיבקת אותי כשהייתי עצובה. אבל כבר לא רציתי להיות עצובה, רציתי להיות בסדר ואתה כבלת אותי במקום הרע הזה.
Rennett Stowe on flickr
ויש דברים שאני זוכרת, דברים שנתת לי לזכור. יכולת לבחור שלא אזכור אותם, ואני זכרתי אותם כדי שתוכל להישאר איתי. לא רצית לשחרר אותי.
למה בחרת בי? למה אני בחרתי בך?
והיום, כשאני נזכרת בך, חושבת עלייך ועובדת על האני החדש הזה בלעדייך. אתה עדיין מנסה להתגנב למחשבותיי לפעמיים, לנסות לגרום לי לחשוב שאני טובה יותר איתך ושהיחסים שלנו בריאים ושאני מגזימה.
כל פעם שזה קורה אני נזכרת בדברים הנוראיים שגרמת לי לעשות. אני נזכרת בכל ההזדמנויות שהפסדתי בגללך, על כל האנשים שפגעתי בהם בגללך. נזכרת בתחושת חוסר האונים שגרמת לי. אתה תמשיך לשחק בי עוד שנים רבות, אבל אני אמשיך להתנגד לך, כך אני מקווה לפחות.
לפחות היום אני אגיד לך ״לא״ ומחר כנראה שאעשה את זה שוב.
זה נשמע כאילו אני לא מתגעגעת אלייך, אבל אני כן. כל הטירוף שעשינו ביחד, איך ברחנו לכל מקום שאפשר. רק אתה ואני. היית משמעות חיי בשנים האלו. אז ברור שאני מתגעגעת. אבל פגעת בי ואני מקווה לא לשכוח את זה אף פעם. כמה פגעת בי.
ואני רוצה לחיות עם עצמי ולהיות אני, כי איתך אני לא יודעת מה אני. אז תודה על הכל, כי בלעדייך לא הייתי יודעת מה אני רוצה להיות, שאני בכלל יכולה להיות. ותודה שלא הרגת אותי, כי אני יודעת שחשבת על זה. ותודה על הימים שאתה מניח לי לחיות מבלי להיכנס לי למחשבות.
אהבתי אותך וזה נגמר. פגעת בי ובכל מה שיכולתי להיות בשנים האלו.
טוב לא בלעדייך. טוב לי. אל תבוא יותר.
// אלי הופ
הפוסט מכתב לאלכוהול הופיע ראשון במה וזה