מעולם לא התחלתי טקסט ב״היה היה״, ובגלל שהכל כאן ניסיוני אז אני מרשה לעצמי להתחיל.
היה הייתה ילדה שתמיד עשתה הפוך ממה שהיה מצופה ממנה. היא העדיפה לדבר באנגלית כי עברית לא באה לה בטוב, אז היא ראתה MTV בזמן שכל השאר צפו בגברת עם כפית שיותר גדולה ממנה. היא עפה מגן חובה כי הגננת חשבה שהיא מוגבלת. הגננת בכלל לא הבינה שהיא שמאלית.
היא הגיעה בגיל יותר מדי צעיר לכיתה א' וגרמה להרבה פיצוצים קטנים, כמו שהמיקרוגל עושה בזמן שמכניסים אליו שקית פופקורן. היא הורידה ליונתן את התחתונים בהפסקה, התיישבה למורה מתחת לחצאית באמצע שיעור חשבון וניסתה לשרוף את בית העץ השכבתי. מהר מאד היא ברחה מהמושב ועברה לעיר הגדולה (נתניה, נו זה מה יש). בנתניה היא המשיכה לשמוע מוזיקה במקום לדבר. היא דיברה עם חיות במקום עם אנשים. היא רק חייכה להם, כי כך הם לא היו שואלים אותה "הכל בסדר ילדונת?".
עד היום קוראים לי ילדונת. בחתונות מבקשים ממני תעודת זהות ובמסעדות אני מזמינה ארוחת ילדים. למה כל הארוחות של המבוגרים מסובכות וכוללות יותר מדי מרכיבים? אני מסוג האנשים שמבקשים מהמלצר להוציא כמעט את כל הדברים מהמנה, לפעמים נראה לי שלקחתי למנה את האופי. זה מרגיש לי כמו אלוהים לרגע, ואז אני נרגעת.
אני משתדלת לראות לפחות סרט אחד ביום ומצלמת דברים שאנשים כותבים על קירות. אני מחכה ליום שגם אני אכתוב את השירים שלי על קירות ברחוב, אבל לי בטוח יתנו קנס. מרפי דלוק עליי כבר שנים, באמת. פעם עשו לי בדיקת ינשוף בצהריים. גם עשו לי בדיקת ינשוף ב22:00 בלילה, אמרתי לשוטר שהוא לא נתן לי את הצ'אנס להשתכר אפילו והוא הגיב שיחכה לי עד שאחזור. פריק. כששואלים אותי שאלות אני נוהגת לענות בשאלות, כך השיחה אף פעם לא נגמרת. אולי זו הסיבה שאני מוצלחת בדייטים. ראשונים. וזהו.
על הגב שלי מצוירות כנפיים, הן מסמלות חופש בעיניי. יש אנשים שאומרים שאני נראית תמימה עד שרואים את הקעקוע שלי. ואני אומרת להם – זה מראה לכם בדיוק עד כמה אני תמימה, כי אני מאמינה שהחופש הוא נצחי.
// עדן אשלי
הפוסט הכל בסדר ילדונת? הופיע ראשון במה וזה