תחושת הזמן נאבדה כבר מזמן אז החלטתי לשאול את אחת השותפות שלי למסע הקצר הזה של תשעת הימים איזה יום היום, ״שלישי״ היא ענתה לי עם הבעה של ״מה יהיה איתך״. הופתעתי, היה לי בראש חמישי.
ישבנו במסעדה בה המים המינרלים עלו לי יותר מההמבורגר שהזמנתי ובתיק שקניתי בגוואטמלה נח לו בשקט חצי סיגר שרכשתי ביום שלפני. לצערי לא הייתה לי מצית. החלטתי לנסות את מזלי ברחוב ובשניה ששלפתי את חצי הסיגר המעוטר במדבקת ה״קוהיבה״ המוכיחה את מקוריות הסיגר קפץ עליי בחור מקומי ושלף מצית.
אני לא מעשן סיגרים ואני אפילו דיי שונא אותם בגלל העובדה שלא לוקחים אותם לריאות ולכן התקשיתי להדליק אותו, מיד מקומי השתלט על המצב והדליק אותו בצורה מוזרה ביותר בה הסיגר דולק, הצד הדולק בתוך הפה שלו והוא נושף.
הספרדית שלי טובה, אבא וסבתא שלי מדברים וגם התקופה שלי כאן באמריקה הלטינית תרמה לעניין, התחלנו לדבר. ״בן כמה אני נראה לך?״ האדון שאל אותי, אדם שחור, גבוה ומעט מאיים.
״35״ עניתי למרות שהיה לי ברור שהוא מעל 45.
״53, אתה קולט? 53! אני בן 53 ומעולם לא יצאתי מקובה כי הממשלה המזו**נת לא נותנת לי״ הוא ענה.
״בן כמה אתה? בטח 28-29, תראה אותך, לובש בגדים יפים, מטייל בעולם, מעשן סיגר שאני לא יכול להרשות לעצמי ועוד בוהה בקיר כאילו ישו נמצא שם״ המשיך עם הטון התקיף.
״אני מבין ואני ממש מצטער״, עניתי ״אבל אני מאמין שעצם העובדה שאתה עומד כאן ומדבר שווה יותר מהכל. אפשר לשאול אותך לשמך?״. יש לי חיוך מאופק שעדיין תוהה אם כל כך הזדקנתי שאני נראה בן 28.
״קוראים לי מיגל, יש לי שני ילדים ולפני שאני אבא יש לי לב. אתה יודע מי לימד אותי כמה הלב חשוב? צ׳ה, צ׳ה גווארה, אדם שעזב הכל ונלחם בשביל החופש. גם אם הוא לא קובני, גם אם אין לו אינטרס וגם אם בסופו של יום הוא ידע שהוא ימות וכל זה למה? כי יש לו לב. אתה אמיגו, תמיד תזכור איפה שלא תהיה בעולם תהיה בנאדם עם לב״. חייכתי, לחצתי לו את היד, השארתי לו את מה שנשאר מהסיגר והלכתי.
תודה לך אדון מיגל אבל אני יודע שיש לי לב, אנחנו משתמשים בו לפעמים יותר מדי. כולנו בני אדם, לא משנה מאיפה, מה צבע העור שלנו או כמה כסף אנחנו מחזיקים.
המנכ״ל הכי גדול והאדם העני ביותר, המאושר באדם והסובל הכי גדול – גם הם מדי פעם חייבים אוזן קשבת להרים עליה את הקול, להתווכח איתה ולספר לה את האמת מבלי שהיא תכיר אותם ותשפוט.
וזה מיגל, הסוד שגיליתי בקובה.
// גל ילון
הפוסט הסוד שגיליתי בקובה הופיע ראשון במה וזה