היא הסקס הכי טוב שהיה לי, מודה.
סיימתי להשתכחש.
אולי נפרדנו, וזוגיות זו רק מילה. כי מאז שזה נגמר, אני נוגע בה כאילו זו הפעם הראשונה. נדמה שהנה עוד רגע העתיד שלה ידפוק בדלת. וזו תהיה הפעם האחרונה.
והיא שונאת אותי, שונאת אותי שיש לי את אותו כח עליה. שונאת אותי כשאני מלטף את שיערה, נושם אותה, נוגע בה עם האף על הצוואר. אני לוחש לה תעצרי אותי, והיא כנועה. אני שונא שהיא נכנעת, כי באותו הרגע הפרפרים אצלי בגוף מרקידים את השפתיים שלי עליה כאילו הייתה טילון נוטלה.
אני מדליק את האור כדי לזכור את המבטים שלה, כשאני מעביר את היד במקומות הכנועים רק לי. היא מחפשת מישהו שיאהב אותה תאכלס, ולא רק במיטה.
זה עוד רחוק, כי בינתיים היא כנועה.
לוחש באוזניה מילים טובות ושומע את נשימותיה. "אמן, אמן שהעתיד יאחר לבוא." והנה זה בא, הנקישה הזו בדלת. העתיד לקח לי אותה. היא הסקס הכי טוב שהיה לי, מודה.
גם כשהסתרתי ונכנעתי לפחדים של עצמי, היצר הזה לא הרפה. אז אחרי שהעתיד לקח לי אותה, הכנסתי כל אחת למיטה. אספתי אותן שיכורות, פצועות, כואבות מאהבות נכזבות. ישר הכרתי להן מיטה לבנה.
רציתי שידעו מי אני, אבל היא עוד בראש שלי ובמיטה, התחושה שייכת עדיין לה. או שבכלל אהבתי את זה שהיא כנועה.
לרגע חשבתי שמצאתי לך מחליפה, קראו לה תמר והלילות איתה התקרבו לרגעים שלנו, כשהלשון שלי עברה על גופך השזוף והכנוע. היא כמוך, רק דורשת אהבה. איכשהו ברגע השיא, היא פישלה כי מלכה יש רק אחת.
זו את.
הרגעים האלה שזו רק את וזה רק אני, אוכלים את עצמנו בתשוקה שנזלה דרך זיעה מתוקה, על מיטה לבנה בחדר חשוך. אני מתחיל להבין שאהבת להיות כנועה. אהבתי לגעת בך, את אהבת את זה יותר.
יותר אהבת להיאחז בקצה ולהגיע לסף רגש מקסימלי. את מיוחדת, יודעת להוציא ממני את הכוחות והריגושים שלא ידעתי אפילו שקיימים בי. אפשרתי לך לשלוט, הרי אם תשאלי כל גבר עם "אגו גברי" על אישה שולטת, הוא יסכים לתת את השליטה אבל רק במיטה.
איתך זה שונה, מוסרת את השליטה. אהבת להיות כנועה. ואני אהבתי שאת רק שלי. ויום אחד נעלמת, "העתיד לקח" ומאז אני סתם עושה סקס. מדכא את היצר.
וכן, כן ידעתי אחרות. חיפשתי לאבד את עצמי בתוכן ולגמור עם זה פשוט- לגמור. אבל אז השתקפותך הופיעה והזכירה.
תמיד תהיי הטובה מכולן,
אני אוהב שאת כנועה.
// פיני ג׳ומעה