כבר שש שנים שאני מתחזקת את הקשר עם הג'ירף האהוב עלי בהתמדה יתרה.
מעוניין או שלא – אנחנו נפגשים לפחות פעם בשבועיים, ואם אני מתעצלת לצאת מהפיג'מה הוא בא עד אלי, ככה זה כשאנחנו במרחק 5 דקות אחד מהשניה.
הוא מפנק אותי כמו שאני אוהבת ולוקח לתשומת ליבו את כל הערות שאני רושמת לו (ג'ירף סינימה סיטי), אבל למרות האהבה הגדולה לפעמים המשפט "הדשא של השכן ירוק יותר" קורץ לי ואני הולכת להציץ בתפריט של אחר – ג'ירף מונטיפיורי.
אני תמיד יודעת שזה הולך להיות ערב מוצלח כשאני מוצאת חנייה מול המסעדה למרות החניונים הרבים באזור. יש שיאמרו שזו סתם אמונה תפלה אבל אינטואיציה של אישה בדר"כ נכונה, ומהרגע שנכנסתי למקום האווירה הייתה מיוחדת ושונה ממה שהתרגלתי עד היום, אבל לפני שאני אוציא את הנשק החזק ביותר שלי (התמונות) אני אספר לכם כמה סודות מחדר המיטות:
בג'ירף מונטיפיורי – להבדיל מהג'ירפות האחרות – שומרים על המטבח סגור. אני אישית מעדיפה לראות את המאסטרו שמנגן לי על הבטן אבל אני חייבת לציין שהיה בזה משהו נינוח יותר. הג'ירף הראשון נפתח בשנת 96, ויש מפעל בו הג'ירפות מייצרות הכל בעצמן. בג'ירף מונטיפיורי יש מנות צמחוניות, טבעוניות, ללא גלוטן וכמובן הקלאסיות.
את הערב הזה חלקתי (לא לבד, אל תדאגו) עם כמה בקבוקי יין של יקב רמת הגולן המצויין שהצילו אותי מלהסתכל על תפריט המשקאות, להתבלבל ולבחור מה שההיא או ההוא הזמינו. למדתי איך להתאים את היין למנה ואיך להרשות לעצמי כל יום להתאים מחדש – תלוי במצב רוח – ובעיקר הידיעה שכל אחד אוהב אחר, זה משתנה מאחד לשני, אז אני רק יכולה להמליץ ואתם מוזמנים לעשות שיעורי בית עם בלוטות הטעם שלכם ולראות מה מתאים.
אז שנחזור לדבר על התפריט? אני רציתי לקחת אותו הביתה רק בשביל להמשיך לבהות. כל כך הרבה מנות חדשות ומפתיעות שהייתי צריכה צוות שלם שיחזיק לי את היד ויעזור לי בבחירה.
נתחיל בראשונות. סשימי סלומון: פרוסות סלמון נא, מרגיש כמו חמאה בפה, שאחריו (ולפניו) לגמתי מיין גמלא השמורה סוביניון בלאן 2014 – יין מרענן בעל מאפיינים של גויאבה, ליים ופירות טרופיים. המשכתי עם הר חרמון אינדיגו בעל ניחוחות ארומטיים של שזיף וגרגירי יער שהלך בול עם מנת האטריות השחורות עם בשר סרטנים, וגם עם הדים סאם טבעוני – כיסונים מאודים מבצק שקוף במילוי תרד שחלק תמונה עם הר גאו כמהין – כיסונים מאודים מבצק שקוף במילוי פטריות. אני מרשה לעצמי להגיד שזה אחד הדים סאמים הטובים שאכלתי ואיזה כיף שמצאתי את זה שם, רציתי שהקטן יהפוך לגדול.
סשימי סלמון
דים סאם טבעוני
ועכשיו למנה המפתיעה בעיני: פיש & ציפס – את המנה הזאת לא הייתי מדמיינת בנוף האסייתי אבל אופציה ומגוון זה לפעמים כל מה שאתה צריך. מנה מעולה עם מטבלים מרעננים (מיונז טום יאם, מיונז וואסבי ורסק פלפלים) שמכינים במקום, מלווה בכוס יין גמלא השמורה סירה 2011. תענוג.
ועכשיו תופים לגזרת הקינוחים
Bread pudding – על המנה נאמר לי מראש שסועדים מעל גיל 30 מאוד אוהבים, חשבתי שזו רק ספקולציה אבל אני מודה אכלתי את הכובע, מסתבר שעדיין לא למדתי להעריך את טעם הפרג (נתראה בעוד 3 שנים) אז כפיצוי לעצמי טרפתי את הקינוח שאי אפשר לעבור בג'ירף ולא להזמין – ברולה בננה, יש שיגידו שהוא מתקתק מאד (מאד) ואני מסכימה וזה טוב לי.
bread pudding
קרם ברולה. מתוק
הלכתי הביתה כמו ילדה קטנה שגילתה אוצר, ורציתי להעביר את הבית לסניף. לצערי זה לא אפשרי אבל למזלי אני יודעת איפה הם נמצאים.
// לירז אפרתי