מה אם הייתי אומר לכם שברוב הערים האירופאיות, מאחורי הקדתרלות הגדולות, הבניינים העתיקים ומרכזי הקניות העצומים, מסתתר משהו מרגש הרבה יותר? משהו אחר לגמרי מהתרבות האירופאית המאופקת והעצורה. קסם שקורה כשהשמש שוקעת, ובמקומות שלא נשים לב אליהם.
כמה ממכם באמת מכירים את הצד האחר? זה שלא קוראים עליו במדריך לתיירים. זה שמוציא ממך את הרגש ופותח לך את הראש לדברים שמעולם לא חשבת עליהם.
בהתחלה, כשרק עברתי לגור בקלן, ראיתי עיר שיש בה הרבה תרבות: קתדרלה מהיפות בעולם, מסעדות טובות ופריימרקט אחד. כביכול עוד מדינה אירופאית. Boring.
מאוחר יותר הסתבר לי שלא ראיתי כלום.
התעוררתי משנת הצהריים שלי כשמלייקה, ידידה שלי וסוג של IT GIRL מקומית התקשרה ואמרה שיש מסיבה מגניבה שאנחנו חייבים להגיע אליה. ואם מלייקה אומרת שחייבים, אז חייבים.
כמה שעות אח"כ, עם בקבוק בירה ביד, אוויר נקי וקבוצת אנשים מנצחת, כבר היינו בדרכינו אל הלא נודע. אחרי הליכה לא קצרה בכלל (בכל זאת – אירופה) הגענו למה שמרחוק נראה כמו תחנת רכבת נטושה ומקרוב התברר כ… טירוף אורבני.
אנשים יפים, מוזיקה מטורפת, בר שנבנה על פסי הרכבת הישנים ומציע סוגי בירה שבחיים לא ידעתי על קיומם ואמני גרפיטי שיצרו אומנות של כאן ועכשיו.
והכל קרה כאן ועכשיו.
רקדנו, צחקנו, השתוללנו. ציירנו. בלי לחשוב על למה ואיך או על מי מסתכל. אפילו לא הצטלמנו. חיינו את הרגע. את האווירה. את המקום. הרגשה משחררת של חופש.
את הערב סיימנו איך לא- עם שקית מלאה בכל טוב שאספנו מרשת המזון המהיר האהובה עלינו על ספסל שצופה אל יער שכאילו הונח שם רק בשבילנו ועם זריחה שנלקחה מסרט של דיסני.
Under the surface מסתתר משהו אחר. כזה שלא תמצאו ברחוב הראשי. איפה כן? בסמטאות הקטנות והחבויות, שעל הקירותיהן יצירות גראפיטי עוצרות נשימה. בחנויות הקטנות, בברים השכונתיים. במקומות הלא מובנים מאליו. יש בערים האירופאיות משהו אחר, משהו שמזכיר לך שיש יותר ממלחמות דת, כסף וריאלטי – תרבות שלמה של חיים עירוניים, של תזוזה ומעבר בין עולמות, של קסם מיוחד שקורה כאן ועכשיו. מה אתם צריכים לעשות כדי להצטרף? תעלו על מטוס, תפתחו את הראש, תעצמו את העיניים…
1, 2, 3 ו……… GO!
// איל זיו קואז