זה היה ערב קייצי מלא הבטחה בבר טרנדי-שכונתי. ישבתי שתויה עם שני ידידים שתויים יותר שהתלהבו בטירוף מאפליקציה שמאפשרת ב-swipe קטן לפתוח בשיחה עם המין השני לפי פרמטרים מוגדרים מראש. קניתי! בטח קניתי! אחרי כמעט שנתיים (לא באמת סגורה על זה) ואינספור מאצ׳ים ודייטים החלטתי להעלות על הכתב מעט מסקנות, או כמו שהכותרת אומרת – בנים שלעולם לא ארצה להכיר בטינדר:
העשיר המדומה – אם אתה מצולם נשען על הפורש, לא נוהג בתוכה. השלב הבא זה להסתובב עם מחזיק מפתחות של מרצדס כשאתה מקסימום נוהג במאזדה עם שנת יצור דומה לשנתון שלך.
הצעיר ברוחו – סבבה והכל שאתה גרוש/חגגת-יותר-מידי-זמן ועכשיו אתה זקן, אבל בחייאת, לשים תמונת פנים עם כתמי שמש וקמטים של דייר במשען ולכתוב שאתה בן 35? על מי אתה עובד? עלינו או על עצמך?
הפרסומאי – ״1.80 סימפטי וסקרן במעניינת חטובה וסקסית״. Dude, זאת אפליקצית היכרויות עם תמונות, לא מודעת יד 2 לשירותי מין בעיתון מקומי. כאילו, אולי יהיה מין, אבל לא עם כזה טג-ליין. הצעה שלי, או שתשכור שירותי עריכת תוכן או שתישאר רק עם התמונות. ״תהיה חכם ותשתוק״.
הקומיקאי – הומור זה סובייקטיבי. תמונות עם פרצופים מפגרים זה חמוד מקסימום באלבום סגור בפייס וגם רק אם יש לידך אחיין/חיה מסוג גור כלשהו שאמורים להצדיק את השנמוך המנטלי למטרת גריפת לייקים.
המתנשא הוורבלי – להתעליין זה נחמד. לעזאזל, זה כייף טהור! אבל לפתוח במניפסט שנאה באפליקציית היכרויות מוציא אותך בעיקר קדחן-טרור טרחן. מה גם שעם התמונות הכאילו-אמנותיות שלא חושפות פנים אנחנו יודעות שאתה מכוער. אז גם מכוער וגם קדחן?! Swipe left!
הכפיל – ״וואו! יש לי מאצ׳ עם בראדלי קופר!״ אמרה אף אחת, אף פעם. עדיף שתשים תמונה של החתולה חסרת העין של הבניין מאשר של איזה סלב שאתה חש דימיון מסוים אליו. סיכויים גבוהים שהדימיון היחידי שנמצא ביניכם הוא ששניכם מגזע בני האנוש. אני מקווה.
העממי – שם בעברית (שלרוב מתורגם למלא כוכביות כי אפילו האפליקציה מסרבת לתת לזה לגיטימציה) + המשפט ״רק לקשר רציני״ לרוב יעידו על קשר רציני ארוך טווח עם הבגאז׳ של המיצובישי נתמך בבקבוק וודקה זולה ומלווה בכמה משקאות אנרגיה זרחניים. Left!
הכסיל – לא, לא נראה לי שאני ירצה להיפגש איתך, ידבר איתך, יתקשר איתך או סתם ארצה לחיות אחרי שבהתכתבות של חמש שורות אנסת את השפה העברית אונס טעויות כתיב קבוצתי ברוטלי. ולא, דיסלקציה זה לא תירוץ. במיוחד כשאתה עושה קופי-פייסט כבר שנתיים למשפטי הפתיחה החבוטים שלך.
ג׳ינג׳י? משתתפת בצערך, אבל תמונות שחור-לבן משל היית גזע ארי משובח הן רמאות. תהיה גבר ותתמודד עם העובדה שאתה מסריח בגשם.
השיפוצניק – לא, אני לא רוצה לדעת מה תעשה לי ואיזה ׳ציוד׳ יש לך. כנראה שמחוץ לאפליקציה הציוד היחיד שיש לך זה מקלדת ומשקפיים בתוספת עור חיוור משעות של ישיבה מתחת לפלורסנט והמקסימום שאתה יכול לעשות לי זה לשחזר את ההארדיסק עם החצי טרה סרטים שנדפק.
המוביל – ״אצלך או אצלי?״ ״אצלך. בראש״.
כן, אני יודעת שאתה פה בשביל ׳להעמיס׳. כן, אני גם יודעת שאין לי בניית ציפורניים, החלקת קראטין, גוונים, הגדלה ודק-פייס עם כובע של החתול והכלב, מה שהופך אותי לקצת יותר אטרקטיבית (אם אתה לא כל תשעת הסעיפים הקודמים) בעיניך. אז אל תהיה דוש, תעמיד פנים לפחות שאתה נחמד. הרי שנינו מכירים את חוקי המשחק.
>>// דנה זילברמן
