הזדקנתי. יש שיאמרו הזדקנתי והתברגנתי (יש שיאמרו שנולדתי בורגנית). אני כבר לא יוצאת למסיבות. ברים, ובטח ובטח מגה-ברים לא עושים לי את זה. האופציה שנותרה היא לצאת למסעדות ולשבת על הבר שלהם, לאכול ולשתות. במטבח לילה, שעליו כבר כתבתי, יש את השילוב המושלם של בר, אוכל לנשנש ואווירה טובה. כיוון שכרגע שאין מקומות חדשים (לפחות לא משהו שמרגש אותי לבקר בו), ששמעתי שהחליפו כאן שף, החלטתי לבקר שוב.
המטבח של מטבח לילה בניצוחו של בועז פלד
אומנם זאת פעם שנייה, אבל כל דבר נאכל בפעם הראשונה. השף בועז פלד (בעברו "אברקסס צפון") הוא הצלע החדשה במקום (אגדיל ואומר, הצלע שהיתה חסרה כאן). כיוון שהיה נראה כי התפריט "התבגר" (כמוני), החלטנו לא להתלבט בין מספר מנות שנראו מעולה בתפריט, ובחרנו את 'תפריט השף' (מחירו נא בין 180-240 ₪ לסועד). בו השף שולח ממנות התפריט / מה שבא לו להכין. הסברתי בדיוק למה אני אלרגית (צדפות ופול) ומה אני לא סובלת (כל דבר שקשור לאניס) ויצאנו לדרך.
למזלנו הגיע למטבח באותו היום נתח של אנטריקוט פריים ריב, שהוא באמת אחד הנתחים היותר משובחים, והוציאו לנו טעימה ממנו. אומנם מדובר על מנה מחוץ לתפריט הטעימות, אבל אם אתם כאן והיא בנמצא, ממליצה בחום. הבשר התעשן קלות על פחמים וטעמיו היום מופלאים. טעם של בשר עסיסי, ללא שטיקים.
פריים ריב משובח – בשר ללא שטיקים מיותרים
קרפצ'יו העגבניות היתה המנה שפתחה את תפריט הטעימות (נראה כי אייל שני משאיר חותם עגבניות על כל העובר במטבחיו). ברגע הראשון לא הבנתי שמדובר במנה צמחונית. הייתי צריכה לטעום כדי להאמין. המנה יכלה להיות מצוינת אם מישהו לא היה בוחר לתבל אותה אובר, גם במלח וגם בפלפל, כך שאלו היו הטעמים הדומיננטיים במקום העגבנייה. מנת הארטישוקים גם אכזבה מעט. נראה כי מישהו חימם את הארטישוקים יתר על המידה, ועל כן הם התייבשו וכמעט לא היה "בשר" אכיל בהם. לעומתם סלט הגזרים האדומים עם הצנון, בוטנים וגבינה שהוגש לצידם, היה טעים ומעניין.
קרפצ'יו עגבניות – יד קלה מידי על התיבול
ארטישוקים – הסלט ברקע היה מוצלח יותר
בשלב הבא הגיע תורם של הדגים. "טונה & ג'ין" הינה מנה של סשימי טונה אדומה עם ג'ילי ג'ין (נראה שיש כאן השראה מסוימת מאחת המנות הטובות ביותר ב"פופינה") וליים, עם קוביות מלפפונים, חזרת לבנה וצ'ילי. הטונה וקוביות הג'ין היו מצוינות. טריות ומרעננות. אני יכולה להבין מדוע מלפפון גם יכול להשתלב כאן, אבל איך שהוא צורת חתיכתו הציקה לי והרגשתי כאילו משהו מתפספס.
סשימי טונה אדומה וג'לי ג'ין – מרענן
מנה של הקונפי פלמידה, על תבשיל של פריקי וטחינת יוגורט – ריגשה אותי. כל הטעמים עבדו בסנכרון מושלם ושוב הטריות של הדג עשתה את כל ההבדל (בררתי מיד היכן נרכשים כאן הדגים ושמחתי לשמוע שאני קונה אצל אותו מקור – מוסי בשוק הכרמל). מנה שאסור לפספס מנה בהגעה לכאן (כותבת ומריירת שאני מדמיינת אותה).
קונפי פלמידה – ריגשה
מנת ניוקי הבית, מוגשת עם פטריות, עגבניות שרי, אספרגוס כשמעל קציפת סלרי. כמי שלא אוהבת סלרי – עליו הייתי מוותרת, אבל אין ספק שמדובר בעוד מנה מעולה. לדעתי מנת הניוקי הטעימה שאי פעם אכלתי. הניוקי עצמו היה אוורירי וקליל ושוב טעמי עישון פחמים החמיאו מאוד לטעמי המנה. כך גם במנת הבשר המצוינת של נתח הקצבים. משכילים לעשות כאן שימוש בפחמים כתבלין ומשקיעים באיכותם, מה שתורם רבות לשדרוג המנות.
מנת הניוקי הטובה ביותר שטעמתי
נתח קצבים – שימוש בפחמים כתבלין
בשלב הקינוחים ערכתי שיחה קצרה עם בועז שיצא אלינו מהמטבח. הסברתי לו כי אני לא מעריצה של קינוחים ומשהו כמו פלטת הגבינות שראיתי בתפריט בתחילת הערב יכול להסתדר אצלי קצת יותר טוב. הוא הנהן וחזר למטבח. שחזר הוא הביא עימו פוקצ'ה של תותים, גבינת סנט מור, בזיליקום ובצל מקורמל. מח שהוגה שילוב כזה, הוא לא פחות מגאון בעיני. אולי השילוב גורם לחלק מכם להרים גבה, אבל אני ושני חבריי לערב פשוט ליקקנו את האצבעות. בדיעבד התברר כי מדובר ברעיון למנת ספשייל בולנטיין ושמחו לנסות אותה על מישהו. עליי זה עבד. עוד יגרמו לי לצאת מהבית בערב ולנטיין (משהו שלא קורה לעולם), רק כדי לזלול אותה שוב.
פוקצ'ה גאונית – עוד תגרום לי לצאת מהבית בולנטיין
אין ספק כי עלו כאן מדרגה. ממטבח של נשנושים לצד אלכוהול, עכשיו יש כאן גם אפשרות לארוחה אמיתית. כזאת שלא זקוקה לאלכוהול כדי לחייך. למרות שכמויות שאלכוהול כאן זורמות, ובשילוב עם האוכל המצוין לא הצלחתי להוריד את החיוך מהפרצוף עד שנרדמתי. אז התעוררתי. רעבה.
מטבח לילה – לילנבלום 43, תל אביב. 03-5660481.
// רוית שם טוב
// כוכבית רוית