מסיבת גג

הבלוגרים שלנו פתחו בבית חומוסייה של צבר, שנתנה להם השראה לכתוב על דברים שעושים בחוץ אבל אפשר לעשות בבית

הדילמה היא כזאת: מזמינים אתכם לשתי מסיבות, אחת במועדון כלשהו, אחת בבית פרטי, לאן אתם הולכים?

מבחינתי התשובה הפשוטה והוודאית היא: בבית.

למה?

אז ככה, נתחיל מהעובדה שמסיבות בבית הם בדרך כלל בסגנון של חבר מביא חבר – מה שאומר שרוב הסיכויים שיהיו שם פחות טיפוסים שאפשר לקרוא להם "מטרד סביבתי". ממשיכים עם זה שהשליטה היא בידיים שלכם, אפשר להחליף את הפלייליסט כשנמאס.

מה עוד?

אווירה ביתית משדרגת את האירוע, שירותים שלא נראים כאילו נלקחו מסרט אימה, אפשרות לשמוע את הבן אדם שמדבר איתך בלי לקרוע את מיתרי הקול, ואם כל זה לא מספיק, אולי הזווית הכלכלית תשכנע אתכם.

צילום: (visualphotos.com)

קחו שנייה ותחשבו, כמה כסף הוצאתם השנה על בילויים? הרבה? אתם מעדיפים לא לעשות את החשבון? אז נכון, ברור שחייבים לצאת ולבלות בשביל הנפש והשפיות וכל זה. אבל, וזה אבל גדול, פשוט לא נראה לי הגיוני לשלם מעל ל-30 שקל בשביל חצי ליטר בירה מקומית (במקרה הטוב). אחד היתרונות במסיבות בית זה המחיר והיחס שבין כמה שתית-כמה שילמת בסוף הערב. במסיבות בית שיצא לי להיות בהם ראיתי כמה סגנונות: תשלום מראש של כל מי שמתכוון להגיע (מתאים לאירועים יותר מצומצמים), תשלום כשמגיעים למקום, תשלום בסגנון חופשי (שמים קופה וכל אחד שם כמה שהוא רוצה), וכמובן BYOB  (Bring Your Own Booze).

בערב כזה, אתה יוצא במקרה הכי קיצוני עם הוצאה של 50-70 שקל (תלוי עד כמה המסיבה מושקעת/ כמה שתית). שתייה קלה ואוכל- למה לשלם בשביל צלחת צ'יפס או אדממה כאילו אכלת סטייק? קנייה מרוכזת של חטיפים, שתייה קלה, חומוס ביתי, מאפים וכו' וסגרתם את הפינה.

בדירות עם מרפסת/ גינה/ שטח חיצוני כלשהו, יש עוד מקום ואם לא בא לכם באותו רגע להימחץ על ידי שיכור מזדמן אפשר פשוט לצאת עם כמה חברים החוצה ולשבת בלי להרגיש שאתם מפספסים את כל המסיבה.

מתוך וויקיפדיה

אני חושב שמסיבות בית מתאימות יותר לדור שלנו. דור שאוהב להחליט עבור עצמו מה טוב בשבילו. דור שלא אוהב לחכות בתור ולשלם כדי להיכנס למחסן דחוס ועפוף עשן בו אף אחד לא יכול לשמוע כלום, אין אוויר, כולם חנוקים ולא יכולים לזוז, עם פירוטכניקה מצועצעת ומוגזמת, באסים מחרישים, אוכל לא משביע במחיר גבוה מדי, ברמניות מזוייפות שלא שמות עליכם שמוזגות לכם אלכוהול במחיר מופקע לתוך כוס מלוכלכת.

אולי זאת רק ההרגשה שלי ואולי אני מגזים, טוב, אני כמעט בטוח מגזים. יש שכנים שלא בטוח יאהבו את הרעש, ויש דירות שפשוט לא מספיק גדולות, ויש אנשים שלא שמים כסף ואז המארח יוצא בהפסדים- ועדיין. אני מעדיף את המסיבות האלה, שבהן אפשר לדבר עם אנשים ולפתח שיחה. תמיד אני יוצא מהן בהרגשה טובה, שעשיתי משהו מעניין הערב, שזה לא עוד בילוי של "סתם".

//מיכאל רבי