אם הייתי צריך לתאר את ההיסטוריה של חיי האהבה שלי לאדם זר בכמה משפטים, הייתי ראשית שואל את עצמי, "למה לעזאזל שאני אעשה כזה דבר". אבל אז, אם הוא היה שולף אקדח, מכוון אותו לראשי ואומר "תתאר את היסטוריית חיי האהבה שלך בכמה משפטים אמרתי!". אז הייתי אומר לו שכל הבחורות שהיו בחיי, הן בדיוק כמו מכנסי ג'ינס. ולא רק בגלל שאני שוביניסט בן זונה, אלא גם בגלל שהחוויה של מציאת הג'ינס הנכון, מאוד מזכירה לי את המסע שלי אל מערכת היחסים הנוכחית שלי. קודם כל סוקרים את כל המבחר בעיניים (כבר אמרתי שוביניסט בן זונה?), אחר כך מנסים כמה שונים וכל פעם רק מתבלבלים יותר ויותר. לפעמים אפילו מנסים את אותו אחד פעמיים מרוב שקשה להחליט. אבל בסוף (לפחות בני המזל שבינינו) מוצאים את האחד. את הג'ינס הזה שמהרגע שנסגר הרוכסן, הבנת שזה זה. מעכשיו, כשתקום כל בוקר ותסתכל על כל מבחר הג'ינסים שיש לך בארון, תמיד תושיט את היד אליו. כי הוא פשוט גורם לך להרגיש טוב עם עצמך.
אז אילו ג'ינסים יש לי בארון אתם שואלים? זה ממש לא עניינכם. אני לא מכיר אתכם בכלל וזה מידע מאוד אישי. מה זה? מה יש לכם ביד שם?? זה אקדח?! הייתי צריך לדעת שאתם משתפים פעולה עם האיש הזר ממקודם. מנובלים.
הג'ינסים שבXרון
הקרוע – הג'ינס הזה שאמא שלך תמיד שנאה אבל אתה אהבת משום מה. זה היה שונה. חדש. רק שנתיים אחרי שזרקת אותו פתאום לא הבנת מה לעזאזל עשית איתו מלכתחילה.
של הביוקר – הג'ינס הזה שלא האמנת שאי-פעם יהיה שלך. זה מכל הפרסומות. הוא נראה מליון דולר ועלה לא הרבה פחות. אבל לפני שאפילו הספקת להשוויץ בו לחברה, הצלחת איכשהו לעשות עליו כתם שלא ירד לעולם. הרסת את זה. כמה אופייני לך.
זה מהשוק – הג'ינס הכי נוח שלך. ג'ינס פשוט כזה, לא מחייב. לכן אתה תמיד איכשהו מוצא את עצמך איתו. חלקינו לא אוהבים להיראות איתו מחוץ לבית אבל בסופו של דבר כולנו לובשים אותו עד שהוא מתפורר לנו בידיים, כיאה לג'ינס שוק.
זה מדרום אמריקה – הג'ינס הזה שקנית בקולומביה ולמרות שאהבת אותו לאללה, השארת אותו שם. כבר מההתחלה ידעת שהוא לא יעלה איתך על המטוס הביתה. הרי גם אתה, כמו כל הישראלים, מפחד מ-over-weight (הרגשי).
The Perfect Fit – זה שלא משנה מי ייצר אותו, מה הסגנון שלו או אפילו מה אחרים חושבים עליו. ברגע ששמת אותו, פשוט ידעת שזה האחד. הוא יושב עלייך בול ואתה יכול להפסיק לחפש. זה הג'ינס שאיתו אתה תצא מהחנות. זה הג'ינס שאיתו תתחתן ותביא ג'ינסים קטנים לעולם.
אז מה בעצם למדנו מכל הסיפור הזה? חוץ מהעובדה שאתם חבורה חטטנית ואלימה של אנשים ושאני יודע לשחוק מטאפורה, שגם ככה הייתה חלשה מלכתחילה, למוות. למדנו שבנים הם שוביניסטים, מחפיצים ופרימיטיביים. אבל למרות זאת בנות, בבקשה אל תעזבו אותנו לעולם. בלעדיכן אנחנו נהיה כל-כך, איך אני אנסח את זה… עירומים.