שמחה מהולה בעצב, כמו טעם מר עם כפית סוכר, משהו קרה פה אתמול. תגידו מה שתגידו על הליכוד ועל ביבי, הוא הצליח לעשות משהו שהרבה מפלגות אחרות לא הצליחו (או לפחות לא מספיק)-להוציא את המצביעים שלו אל הקלפיות ולהבהיר להם כמה הקול שלהם משנה. כמה הוא זקוק להם. כמה הוא מעריך אותם.
האכזבה האמיתית שלי היא לא מתוצאות המדגם. ראיתי את זה בא, ולמרות זאת-אתמול בערב כשישבתי בבר ליד חברים, בעודי מחזיקה את הבירה ביד אחת ותופסת את הראש בשנייה, משהו בי נשבר.
בעוד המלצרית מזפזפת בין הערוצים השונים שמראים מנדט אחד פחות-מנדט אחד יותר, נזכרתי בכל אמירות הייאוש ששמעתי לאחרונה. בכל הזעקות לעזרה, לשינוי, לתקווה. באחת מהנסיעות שלי באוטובוס במהלך השבוע האחרון ישב לידי גבר, כבן 50. הוא דיבר בפלאפון ואני חטאתי בהאזנה-"הכל אותו זבל" הוא אמר, "אני נשאר בבית, גם ככה אין למי להצביע". לשאר השיחה כבר לא הקשבתי אבל זה היה מספיק. המשפט הזה הצטרף לבחורה ששמעתי בקניון שאמרה "עזבי אותך קלפי, אחלה יום לעבוד על השיזוף".
תקראו לזה איך שאתם רוצים-ייאוש, חוסר אכפתיות, שאננות, אלו בסך הכל מילים יפות שמאחוריהן מסתתר פחד. הייאוש כבר כל כך חזק עד שהוא השתלט על חלק גדול מהאוכלוסייה.
מתוך עמוד הפייסבוק של מזבלה-בלוג קריאייטיב Dikla Ganor Shemesh
עם פרסום תוצאות המדגם כל הפיד שלי בפייסבוק הוצף בסטטוסים על עצב, הלם וירידה מהארץ. לפני שבוע בדיוק קיבלתי את האזרחות האירופאית שלי. ידיד טוב שלח לי "תגידי תודה שלך לפחות יש מדינה לעבור אליה". אז זהו, שאין לי. כמובן שאני יכולה לארוז מזוודה ולעלות על טיסה ללטביה, שתדעו ששם המילקי אפילו יותר זול מבברלין, מחירי הדיור (בעיניי ישראלים) הם בדיחה, אף אחד לא מדבר על פוליטיקה פנימית, לעזאזל, הם מגמגמים כששואלים אותם מי ראש הממשלה.
כי לא אכפת להם. לא אכפת להם כמו שלנו אכפת מהמדינה בגודל מטר על מטר שלנו, זאת שנראה שכולם כל כך אוהבים לשנוא. לא אכפת להם כי הם יודעים שמקסימום הם יעברו לגרמניה, ואם לא גרמניה אז הולנד ואם לא הולנד אז שוודיה, מה זה משנה. לא אכפת להם כי הם לא יודעים מה זה להילחם על שטח שבו מותר לך להיות מי שאתה. לא אכפת להם כי הם לא יודעים מה זאת סכנה.
מתוך עמוד הפייסבוק של וואלה! חדשות-אסף מירום
כשהתחלתי לעכל את מה שקרה פה קיבלתי הודעה בפייסבוק מבן דוד רחוק מאמריקה. "נו, מי ניצח?" הוא שאל בפעם החמישית לאותו יום, לכו תסבירו לו שפה לא יודעים לפני סגירת הקלפיות. "זה… תיקו" (תוצאות האמת מראות ניצחון ענק לביבי אבל נו מילא…) התשובה הזו לא מספקת אותו. "אבל מה זאת אומרת תיקו? חשבתי שאנשים אצלכם רוצים להחליף את השלטון?"
"כן אבל כמה מהם נשארו בבית ואנשים שאוהבים את השלטון קיבלו יותר ביטוי". בשבילו זו תדהמה. הוא לא הניח שהאופציה לא להצביע קיימת. "מה זה להישאר בבית? בשביל מה יש לכם דמוקרטיה אם לא בשביל לעשות דברים כאלה?"
"שאלה טובה".
// אריאלה מסרסקי
