לפני שנה ושמונה חודשים הגיע יאיר לפיד וסחף מדינה שלמה עם הבטחות לפוליטיקה חדשה. הוא הצליח לגרום לי ולאנשים נוספים רבים לראות מעבר לציניות, לפסיביות ולייאוש. אני נחשפתי לתופעה החדשה הזאת ביום הפתוח של המכללה בה אני לומדת. הגעתי למכללה, צעירה ומפוחדת כשכל מה שידעתי הוא שאני רוצה לכתוב וללמוד איך להיות עיתונאית. בעוד אני מנסה למצוא את המקום אליו אני אמורה ללכת, שמעתי את אחד הסטודנטים אומר שלפיד מגיע לנאום באחד האולמות במכללה. בתור מעריצה מושבעת של הטור (ז"ל) של לפיד בידיעות אחרונות, ובתור אחת שקראה כל ספר שהוא כתב, רצתי לאולם ותפסתי מקום באחת השורות הראשונות.
זו הייתה הפעם הראשונה ששמעתי את לפיד מדבר על הפרישה שלו מעולם הכתיבה וכניסתו לעולם הפוליטיקה. נשמתי עמוק והבנתי שבשבת אני אצטרך למצוא משהו אחר לקרוא עם הקפה של הבוקר. באותה נשימה החלטתי שאני מצטרפת ללחימה בשחיתות, בממשלה שמדרדרת את המדינה שלנו לאבדון, בפוליטיקה הישנה.
מפה לשם הפכתי לפעילה פנאטית של מפלגת 'יש עתיד'. כל חיי סבבו סביב הקמפיין. אדם טוב שעבד איתי באותם ימים אמר לי שאם 'יש עתיד' לא מקבלת מספיק מנדטים הוא יורד מהארץ. ההרגשה הייתה שאנחנו יוצאים למלחמה. פיזית. ולאחר קמפיין מושקע ומטורף 'יש עתיד' הצליחה לקבל 18 מנדטים. הרגשנו שניצחנו. שמעכשיו יהיה טוב יותר ושאפשר לשבת רגע ולנוח.
שנה ושמונה חודשים אחרי, שוב אנחנו מוצאים את עצמינו בבחירות. אני נמצאת בסמסטר האחרון שלי לתואר, עדיין מתאבלת על הטור של לפיד, עדיין מצביעה 'יש עתיד'.
אני יודעת ששנה ושמונה חודשים אחרי הבחירות הקודמות זה כבר לא מגניב להצביע 'יש עתיד'. עכשיו, זה מגניב להצביע 'עלה ירוק'. תקראו לי מטומטמת, תקראו לי עיוורת, תקראו לי איך שאתם רוצים – אחד היתרונות בלימודי תקשורת הוא שאתם לומדים לא להאמין לעיתונים, לסקרים ולפרשנויות ולעשות את התחקירים שלכם בעצמכם, וכמו שלפעמים אתם קוראים משהו רע או שקרי שמישהו כתב על המפלגה שאתם הולכים להצביע אליה, תזכרו שהמצב יכול להיות גם הפוך.
אני מרשה לעצמי לגנוב לפוליטיקאי אחר את המילים: "אני לא מתנצלת". אני לא מתנצלת על זה שאני אופטימית, אני לא מתנצלת על זה שאני מאמינה שיש מפלגה אחת שבאמת אכפת לה ובאמת פועלת למען מה שנכון ומה שצודק.
בקמפיין בחירות הזה הורדתי פרופיל. אני כבר לא מחפשת את השיחות הקולחות למרות שכל יום מנסים לגרור אותי לעימותים, ואני כבר לא נוסעת שלוש שעות לכנס של 'יש עתיד' בקריית שמונה כדי לסדר כיסאות. אני עדיין תורמת את חלקי פה ושם, ואם מישהו ממש מתעקש אני נכנסת לשיחות ארוכות על כישלונות והישגים של מפלגות וסיכויים להרכבת קואליציה. בבחירות האלה אני שלמה עם ההחלטה שלי להצביע 'יש עתיד' יותר מאי פעם כי אני יודעת שהיא החלטה שקולה שמתאימה לי, ויכול להיות שהיא לא מתאימה למישהו אחר וזה גם בסדר, כל עוד הוא מצביע.
בבחירות האלה, אני בעיקר מקווה ומייחלת שיהיה פה יותר טוב, יותר צודק, יותר קל.
// גל איל
