נעים מאד אני אמא של ליאה ואני אמא של יואב, ככה גם פונים אליי הרבה מאד אנשים. אמא של ליאה אפשר לבוא אליכם היום? צועקת לעברי ילדה ג'ינג'ית מתוקה. אמא של יואב הוא שוב משך לי בשיער, צועקת אותה הילדה כשיואבי בן השנה ותשע גורר אותה מהשיער על הרצפה.
אמא זו המילה שאני שומעת הכי הרבה פעמים ביום, זו המילה שאני שומעת בלילה. אמא זו המילה הראשונה שאני שומעת בבוקר עוד לפני שפקחתי עיניים, אני אוהבת את הצליל של המילה הזאת. כל פעם שאני שומעת את המילה אמא אני יודעת שמתכוונים אליי.
אני אמא קצת יותר מחמש וחצי שנים ולמרות שהרבה פעמים אני נזכרת בחיים הסוערים שהיו לי לפני, לא הייתי חוזרת אליהם לעולם. למרות שאני מתגעגעת ללילות בהם הייתי מבלה במקומות חשוכים עם אנשים נאורים בבגדים יפים, אני מעדיפה לילות בהם אני מרגיע את יואבי על הכתף שלי אחרי שהוא הקיא במיטה, או מחליפה לליאה סדין כי ברח לה פיפי.
אני אמא של ליאה ואמא של יואב, כשהם אומרים לי "אמא אני אוהבת אותך הכי בעלם", או אמה (AMA) איה מאיה מאיה-בשפה של יואב- אמא יואב מלא מלא, אני מאמינה ולא צריכה לבדוק אם עומד מאחורי זה משהו.
פעמיים בחיי שיניתי את שמי, פעם אחת כשעליתי לארץ ופעם שנייה כשהתחתנתי. אבל את השם אמא של אני לא מתכוונת לשנות לעולם, ככה אני רוצה שיקראו לי כולם. נכון שאני עוד מלא דברים, אבל אני קודם כל אמא של ליאה ואמא של יואב ורק אחרי זה כל השאר.
ועל כל זה אני רוצה לומר תודה לגבר שאפשר לזה לקרות. אני רוצה להודות לבן זוגי הגבוה והמהמם על כך שיש לי ילדה כל כך חכמה וחצופה, אני רוצה להודות לו שבזכותו יש לי ילד כל כך בלונדיני שאף אחד לא מאמין שאני אמא שלו. תודה שבזכותך כמעט כולם קוראים לי אמא של.
// אסתר נדיב